אחריות נושאי משרה על עבירות פלילית בתאגיד

אחריות נושאי משרה על עבירות פליליות בתאגיד

מתי תוטל אחריות על נושאי משרה בגין עבירות פלילית בתאגיד?

מעשיהם של מנהלים או עובדים בארגון עלולים להטיל אחריות פלילית על התאגיד. במקרה כזה נושאי משרה כגון בעלי המניות, הדרג הבכיר (מנכ"ל החברה, הסמנכ"לים, ונושאי המשרה), עלולים אף הם למצוא את עצמם מואשמים בפלילים. תפקידם ומעשיהם מכשירים אותם לפעול בשם התאגיד ובעבורו. במקרה בו מתגלה בתאגיד מחדל, אליהם מופנית האצבע המאשימה כמי שלא מנע אותו וכאחראי עליו, ועל כן תוטל עליהם אחריות אישית בביצוע העבירה הפלילית גם אם לא לקחו חלק בביצועו באופן אקטיבי.

עוד חשוב לדעת, כי בעלי תפקיד שאינם נמנים על הצמרת הארגונית בתאגיד אך מחזיקים בסמכות ניהולית ובזיקה לעבירה הפלילית שבוצעה בתאגיד, עלולים למצוא עצמם אף הם במצב בו מושתת עליהם האחריות הפלילית על העבירה.

מה חשוב לדעת על אחריות נושאי משרה בתאגידים?

עבירות מהסוג הנדון הנכללות בעבירות הצווארון הלבן והעבירות הכלכליות, זוכות לתשומת לב מיוחדת בבתי המשפט. זאת, על רקע המלחמה בהון השחור וההתגייסות העולמית לחקיקה מאסיבית הנוגעת להלבנת הון. הלבנת הון מבוצעת תחת פעילות מאורגנת של נושאי משרה בכירים בתאגידים מצד אחד וארגוני פשיעה מצד שני המעורבים בעסקים כלכליים.

אחת הדרכים ליצור את אפקט ההרתעה בתחום זה הוא בעזרת מעצרים של הדרג הבכיר המסוקרים היטב בכלי התקשורת, בקשת עונשי מאסר ארוכים ופגיעה במוניטין הארגון ומנהליו היוצרת אדוות כלכליות מבחינת שווי המניות, ערך החברה ועוד.

רישום כוזב במסמכי תאגיד

סעיף 423 לחוק העונשין קובע, כי "מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים; לעניין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" – לרבות תאגיד העומד להיווסד".

כך, בהתאם ליסודות עבירה זו, כתב האישום חייב לגלות את הכוונה לרמות והמחשבה הפלילית המקבלת ביטוי ברישום הכוזב. לעניין זה, העבירה דורשת שני בסיסים; האחד – הכללת פרט כוזב במסמך של התאגיד או הימנעות מרישום פרט כזה שהייתה חובה על מבצע העבירה לרשמו, השני – כוונה לרמות בהכללת הפרט או אי הכללתו, לפי העניין.

הכללת פרט כוזב שונה מהכללת פרט מטעה שאינו חייב להיות בהכרח כוזב, ולכן יש לשים לב שכאשר נחקר מוזמן לחקירה, בדרך כלל בטענת זיוף מסמכי תאגיד, ביצוע רישום כוזב במסמכי תאגיד ו/או ביצוע עבירת מרמה תוך שימש בנכסי התאגיד, חייב הוא להיוועץ עם מומחים למשפט פלילי בעלי ידע חשבונאי ופיננסי אשר מאפשר הבנה עמוקה וטובה יותר של יסודות העבירה בו מואשם חשוד.

עבירות מסוג זה בדרך כלל מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים שלא היו שותפים מעולם לביצוע פשע, ולכן כאשר אלה מסתבכים בעבירה שכזו אין הם מבינים את פשרה ו/או את רמת הענישה שבצידה ועלולים להסתבך עוד יותר מקום שבו יוזמנו לחקירה ולא היוועצו לפני כן בעורכי דין מומחים בתחום.

מה הענישה החלה על רישום כוזב במסמכי תאגיד?

כתב אישום כנגד נאשם בדרך כלל אינו מסתכם בעבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד בלבד, שכן סוג עבירה זו נועדה לשמש בסיס לביצוע עבירות אחרות ונוספות (העלמת הכנסה, דיווח מטעה לרשויות האכיפה, מתן אישורים כוזבים מהתאגיד לצד ג' וכיוצ"ב). עבירה זו מצטרפת לעבירות אחרות שעניינן גניבה ומרמה, בדרך כלל מוגש בעניינים אלה כתב אישום חמור אשר הענישה בצידה יכולה להגיע כדי 7 עד 10 שנים מאסר בפועל.

מבלי לגרוע מהאמור, המבצע עבירה זו עובר גם על העבירות כאמור בסעיף 424 אשר קובע, כי "מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד – (1) שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות, (2) שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות".

עבירה זו מבוססת ברוב המקרים על ניצול עמדת כוח, הפרת אמונים, חובת הנאמנות, חובת הזהירות וחובת השליחות של עובד התאגיד כלפיו אשר פגע בקניינו, מסמכיו, ורשם בהם דבר שקר או שלא רשם בהם פרטים שנדרש לרשום, הכל במטרה לרמות. ברור, כי גם עבירה זו כמו גם עבירות כלכליות אחרות מבוססת על ניצול זכות הגישה הטבעית למסמכי התאגיד, ולפיכך מצא המחוקק לקבוע רף ענישה גבוה כדי למדר תופעות מסוג זה.

מתי יוגש כתב אישום?

כתב אישום יוגש אך ורק אם הוכח ממד החשיבה הפלילית בעבירה כלומר, אם הרישום הכוזב במסמך התאגיד נעשה מתוך כוונה לרמות. זאת נלמד מסעיף 414 בחוק העונשין לפיו מרמה תהא כאשר מדובר ב"עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת". "לרמות – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל".

חשוב לדעת: אשמה בעבירת זיוף אינה זהה לאשמה בעבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד. הראשונה דנה ביצירת מסמך או שינויו (הוספה או הורדת פרטים בכוונה לרמות) הנחזה לשקף מציאות שהיא אינה כזו, ואילו השנייה דנה בהפחתת או הוספת פרט בלבד כדי לרמות ואין הכרח להוכיח כי המסמך זויף.

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מרמה והפרת אמונים בתאגיד או על ידי עובד ציבור

מרמה והפרת אמונים בתאגיד או על ידי עובד ציבור היא עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין. על פי הוראות הסעיף "מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

הפרת אמונים על ידי נושא משרה בתאגיד היא אחת המכות הקשות בעבירות צווארון לבן, שכן מדובר על פי רוב בנושאי משרה בכירים המשמשים בתפקידי ניהול שונים בתאגיד (גם עובדים זוטרים מואשמים בעבירה זו מקום שהוכח נגדם כי מעלו בתפקידם).

בעבירה מסוג זה עושה נושא המשרה הבכיר בתאגיד שימוש בכוח שניתן לו על ידי התאגיד לטובת אינטרסים פרטיים ואישיים שלו, תוך כדי הימצאות בניגוד עניינים ופגיעה באינטרס של האחרון אשר מינה אותו לכהן באותו תפקיד ניהולי בתאגיד.

מה הענישה החלה במקרי מרמה והפרת אמונים ע"י נושא משרה?

הגישה של נושא המשרה למידע רגיש וניצולו לטובתו כדי לקבל החלטות בשם התאגיד שלא לטובתו ותוך הפרת האמון שניתן בו, היא זו שהופכת את העבירה לחמורה. על כן המחוקק העמיד בצד עבירה זו עונש מאסר של 3 שנים.

האמור נכון גם לגבי עובדי ציבור שמבצעים עבירה שכזו בהתאם להוראות סעיף 284 לחוק העונשין שם נקבע, כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים". במקרה זה, העבירה אף יותר חמורה שכן היא בעלת מאפיינים ציבוריים. מדובר בפגיעה ישירה באמון הציבור ומעילה בחובת האמון והנאמנות שהעובד חב בה כלפיו וכן בפגיעה עמוקה בסדרי שלטון, טוהר המידות וכללי מנהל תיקן תוך ביצוע מעשי שחיתות.

מתי יוגש כתב אישום?

אשמה בהפרת אמונים על ידי עובד ציבור דורשת הוכחה של מספר מרכיבים כאמור בהוראת החוק;
1. היותו עובד ציבורי,
2. ביצוע מעשה מרמה או הפרת אמונים,
3. הפרת האמון פגעה בציבור (אין חובה כי הנזק יהיה חומרי והאשמה אינה תלויה בתוצאת העבירה),
4. מעשי עובד הציבור היו במסגרת מילוי תפקידו. מכאן, מעבר לעובדה שהפרקליטות הפלילית תתבקש להוכיח, כי הראיות מצביעות על ניצול כוח ציבורי של התפקיד שהוא מכהן בו, תידרש היא להוכיח את הזיקה של תפקידו, משרתו וסמכויותיו למעשה המרמה או הפרת האמונים שהוא מואשם בהן והיותו מצוי בניגוד עניינים בין שני האינטרסים הציבורי והאישי אשר גרמו לפגיעה בציבור.

למרות האמור, לא אחת פסקו בתי המשפט כי מדובר בסעיף שתכולתו רחבה עד כדי כך שכמעט כל פעולה יכולה להיכנס בגדרה וניתן לפרשה כפגיעה באמון הציבור. לכן, בכל מקרה שמובא אליהם, וכדי לצמצם את אי הוודאות, מבחינים בתי המשפט בין הפרת אמונים המולידה אשמה לבין פעולה שמבצע נושא המשרה שאינה בהתאם לנהלים ואשר על כן מהווה היא אך הפרה של נהלים או בעיה שקשורה בארגון ולא עבירה פלילית.

לעניין זה, וכחלק מהמלחמה בשחיתות הציבורית, ניתן להביא במסגרת עבירה זו כל פעולה שיש בה ביצוע מעשה בניגוד עניינים והעדפת האינטרס הפרטי על האינטרס הציבורי, קבלת טובות הנאה במסגרת התפקיד הציבורי, הפרת חובת הסודיות החלה על מידע שנמצא במערכות הציבוריות לטובת קידום ואינטרסים אישיים.

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

משרד שגיב בלזר ושות' - מומחים בטיפול בעבירות צווארון לבן ותאגידים

צוות משרד שגיב בלזר ושות'

על מנת להוכיח אשמה פלילית של נושאי משרה בתאגיד, יש צורך לענות על הגדרות מדויקות של החוק ועל הניואנסים הדקים שבו. שותפי משרד עו"ד שגיב בלזר ושות', הם עורכי דין ורואי חשבון, בכירים לשעבר ברשות המיסים ובעלי ניסיון ענף בעולם התאגידים, המיסוי והמשפט הפלילי.

השילוב בין עולמות הידע מהם מגיעים שותפי המשרד מאפשר להם לבחון כל מקרה המגיע למשרדם בזכוכית מגדלת ולמצוא את האבחנות הדקות אך החשובות ביותר עבור לקוחותיהם, שיכולות להכריע בין אשמה לזיכוי ולהסיר את איום המאסר מעל ראשו של הלקוח.

עבור תאגידים המעוניינים להקטין סיכונים, שותפי המשרד מציעים ייעוץ משפטי והדרכות בכירים בתאגיד על הכרת סוגי העבירות וחבותם, עדכוני חקיקה ופסיקה, מתן כללים לביקורת ומניעה של עבירות פליליות בתאגיד, יצירת תקנונים ופרוטוקולים לניהול תקין ועוד.   

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מידע מקצועי להרחבה:

אולי יעניין אותך לקרוא גם על: