הלבנות הון מוגדרות בחוק איסור הלבנת הון התש"ס (2000) כעבירות פליליות, לעבירות אלו השלכות אזרחיות כבדות משקל והן בעצם החלק הכלכלי הקשור בעבירות המקור אשר יש בהן פן פיננסי (עבירות מס, עבירות צווארון לבן, עבירות צווארון כחול או אחרות וכיוצ"ב).
במקרה בו עולה כנגד אדם חשד לעבירת מס או עבירת מקור אחרת הכוללת הלבנות הון, לבטח תהיינה בידי הפרקליטות מספיק ראיות להרשיעו על פי כל חוק זה וחוק העונשין, וככל הנראה התהליך שבו הוא נמצא תכלול טלטלה כלכלית ומשפחתית כאחד אשר תשפיע על המשך חייו.
עבירת הלבנת ההון כעבירה פלילית מצטרפת לעבירות פליליות אחרות שהן עבירות מקור על פי אותו חוק, ולפיכך הענישה בגינה חמורה ומצטברת. בצד עבירת הלבנת הון קיימת ענישה המגיעה לכדי 10 שנות מאסר וסנקציות כספיות כבדות ובהן חילוט כספים שמקורה בעבירות מקור לצד קנסות כבדים, עיצומים והקפאת חשבונות בנק.
בגין עבירות הלבנות הון קיימת ענישה מחמירה וכשהעתיד מונח על הכף, הנחקר צריך עורך דין הלבנת הון המתמחה בדיסציפלינות משפטיות כלכליות, אזרחיות ופליליות כאחד, כבר מהרגע הראשון.
חקיקת חוק איסור הלבנת הון התש"ס נועדה לאפשר לישראל להלחם בפשיעה הכלכלית וליישר קו עם המדינות המתועשות הנלחמות בפשע המאורגן ובארגוני הטרור המשתמשים בהלבנות ההון כאמצעי שיטתי למימון פעולותיהם. בתחום זה ישראל מיישרת קו עם הסטנדרט הבינלאומי אותו הגדיר ארגון ה-FATF למאבק בהלבנת ההון ומימון טרור. בכל מדינה וכך גם בישראל ישנם תחומי פעילות ועבירות מקור שונים המזוהים בסיכון גבוה להלבנות הון. העבירות בדרך כלל חוצות מדינות ולכן אלה מתאפיינות בפעולות ברמות בינלאומיות.
ישראל פועלת בשיתוף פעולה עם גופי מודיעין פיננסיים ברחבי העולם וכך גם מול רשויות אשר ביניהם עוברים מיידעים על פי אמנות בינלאומיות ומחויבויות משותפות למאבק בהלבנת ההון ומימון הטרור במישור הבינלאומי.
הלבנת הון (או הלבנת כספים, כפי שהיא מכונה לעיתים), היא תהליך שבו רכוש או כספים שהושגו באופן לא חוקי מוטמעים במערכת הפיננסית בדרך שנועדה לטשטש את עקבותיהם ולאפשר שימוש בהם מבלי לעורר את חשדם של רשויות החוק.
תהליך הלבנת ההון מתגבש באופן סופי בשלושה שלבים עוקבים:
בשלב זה "כסף שחור" שמקורו באחד או יותר מהפשעים החמורים הבאים, לאחר שהוסתר בדרכים בלתי חוקיות ממתין להחדרתו למערכת הפיננסית שהיא מערכת חוקית, ולהיטמע בתוכה: עבירות מס חמורות, מעילה, גניבה ושוחד, סחיטה ורצח, סחר בסמים, נשק או בני אדם, ניהול הימורים לא חוקיים עבירות מס ועבירות חמורות אחרות בדרגת פשע. הרשות לאיסור הלבנות הון מכנה עבירות אלה עבירות מקור.
בשלב זה נכללות למשל הברחות כספים למדינות זרות שבהן המערכת הבנקאית ורשויות החוק אינן אוכפות חוקים לאיסור הלבנות הון במזומן, בעזרת חלפני כספים (צ'יינג'), שימוש במטבעות וריטואלים (לדוגמא ביטקויין) או באמצעות העברות בינלאומיות. שימוש בחברות קש או חברות בעלות תזרים גבוה להעברת הכספים באמצעות חשבוניות פיקטיביות או הלוואות פיקטיביות, קניית חפצי ערך ונדל"ן וכיוצ"ב.
בשלב הזה "ההון השחור" מחפש את דרכו כדי שלא יאותר ולכן מכנים אותו השלב השקט. שלב זה הוא השלב הקריטי ביותר ובמסגרתו קיימת מטרה אחת: להישאר מתחת לרדאר.
בשלב זה ננקטות פעולות שמטרתן להחדיר את "ההון השחור" למערכת לגיטימית וליגאלית שבה כלכלות העולם עובדות. מערכת זו מפוקחת ועם השנים הקימה וממשיכה להקים חסמים שונים המונעים מאותו "הון שחור" להיכנס לתוכה. בעוד מלביני ההון עוסקים בשאלה כיצד להכניס את "ההון השחור" לאותה מערכת חוקית ולגיטימית עוסקת אותה מערכת בבניית חומות אשר תמנענה את אותה חדירה ובדרך זו לערבב "הון שחור" עם הון מוצהר ו"נקי" ולהלבין את הראשון.
העבודה מול המערכת הבנקאית, רשות המסים, הרשות להלבנת הון ומשטרת ישראל והידע הצבור בקשר לטיפול בענייני הלבנות הון הוא מפתח להשגת הסדרים על כספים שהושגו תוך עבירות מס.
בשלב זה "ההון השחור" מתגלגל לתוך המערכות החוקיות ואם הוא אינו מזוהה ו/או מאותר, הרי שקשה לעשות זאת לאחר מכן. במקרים אלה הסברים על מקור הכסף וההון קריטיים לצורך קבלת ההסכמה של המערכת להסרת החסמים שבנתה.
בשלב זה נעשה שימוש בכסף המולבן בתצורתו המולבנת. בשלב הזה הכסף "עובד" כבר בתוך המערכת הפיננסית באופן מתועד ומקבל את החזות הלגיטימית.
אדם חשוד או מואשם בהלבנת הון, צריך לצידו עורך דין מומחה בתחום המיסוי, האזרחי והפלילי ושמכיר את הרשויות האמונות על אכיפת הענישה.
עו"ד ורו"ח ארז שגיב ויגיל בלזר, הם בוגרי החטיבה המקצועית והיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המיסים, ובעלי ניסיון וידע רב בייצוג בתיקים בתחום המיסוי בכלל ועבירות הלבנות הון וצווארון לבן בפרט, לרבות:
מושב לזכרו של ד"ר משה שקל (ז"ל) בנושא הלבנת הון ומיסים.
לאחרונה, הגיע לטיפולנו מקרה שמפאת חשיבותו אנו מוצאים לנכון לידע את ציבור המייצגים והציבור בכלל. להלן פרטי המקרה: פקיד השומה
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים