תפריט
נוהל גילוי מרצון הוא הליך שמטרתו לאפשר למי שביצע עבירת מס לתקן את הדיווח שהגיש ולשלם את המס בגין הכנסותיו אלה עליהן לא הצהיר, וזאת מבלי שיפתחו כנגדו בהליכים פליליים.
נוהל גילוי מרצון החל בשנת 2005 במסגרת המאבק בהעלמות מס ובהון השחור. עד לשנת 2019 הוא התחדש באמצעות הוראות ביצוע מטעם רשות המיסים ובהסתמך על הוראת שעה שהגדירה 3 מסלולים (לאורך השנים הנוהל עודכן בהוראות שונות ומטעמי נוחות נזכיר את הדברים במרוכז להלן):
במסלול האנונימי, זהות המדווח נחשפת רק לאחר שהושג הסכם שומה עקרוני עם פקיד שומה, וזאת לאחר ביצוע פניה לגילוי מרצון למחלקת חקירות ברשות המיסים אשר מקבלת את כל הפניות, בודקת שהן עומדות בנוהל ומאשרת המשך טיפול בפקיד השומה האזורי.
במסלול המקוצר, היקף ההון המדווח נמוך מ-2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת נמוכה מחצי מיליון ש"ח. במסלול זה הפניה נעשית תוך גילוי שם הפונה מלכתחילה.
במסלול הרגיל, הפונה לגילוי מרצון מגלה כבר בעת הגשת הבקשה את פרטיו ופרטי נכסיו והכנסותיו.
בשנת 2020 לא חודשה הוראת השעה הכוללת את המסלול האנונימי של נוהל גילוי מרצון, הידוע גם בשם הנוהל המיוחד. ברם, למרות שהנוהל אינו בתוקף, עדיין קיימות פניות שמתנהלות מול רשות המיסים, ויכול שהן תתבצענה במתכונת שונה מ"הנוהל הרגיל", ולכן חובה על הפונה להיות מלווה בעורך דין ומומחה בתחום, וזאת במטרה למזער נזקים תוך גילוי העלמת ההכנסות מושא הגילוי וכן במטרה להשיג חסינות פלילית מהעמדה לדין.
בשנים האחרונות, נעשית חקיקה ענפה לצמצום השימוש במזומן שמטרתה להיאבק בהעלמות מס, הון שחור והלבנות הון. העלמת מיסים נחשבת עבירת מקור חמורה גם לעניין חוק הלבנת הון. ההחרפה במלחמה בעבירות מהתחום הכלכלי יוצרת תחום ענישה רחב הכולל עונשי מאסר לתקופות ממושכות וחילוטי כספים ורכוש אסור.
מי שמעלים הכנסות ייחשב גם כמי שביצע עבירת הלבנת הון והענישה על עובר עבירות אלה היא במצטבר בהתאם לקבוע בשני החוקים יחד – החוקים הפיסקאליים; פקודת מס הכנסה חוק מיסוי מקרקעין וחוק מע"מ מצד אחד וחוק הלבנת הון מצד שני.
ניתן לחשוף העלמת הכנסות באופן עצמאי, אך חשוב להבין את ההשלכות שלה:
1) העלמת הכנסות היא עבירה פלילית. עצם הפניה לפקיד השומה ו/או למחלקת חקירות היא הודאה בהעלמת הכנסה ומיסים.
2) לגילוי השלכות רבות במובן האזרחי (גובה המס שידרש כתשלום) ובמובן הפלילי (פתיחת הליכים משפטיים והגשת כתב אישום).
חוסר היכרות עם רשויות המס ועם אופיו של ההליך יכולות ליצור טעויות קריטיות, שנובעות מתום לב אך יפגעו במגיש הבקשה. פעולה תמימה לכאורה, כגון שליחת דו"ח מתקן לפקיד השומה יכולה לעבור למחלקת חקירות ולהוביל לפתיחת הליך פלילי.
בהליך הגילוי מרצון יש חשיבות קריטית לפנייה לגורם הנכון עם המידע הנכון ובעת הנכונה ולכן מומלץ לבצע את הליך הגילוי מרצון בליווי עו"ד.
גילוי מרצון הוא הליך שמתאים לכל אחד שיש לו נכסים /או הכנסות לא מדווחות לרשות המיסים – כל תושב ישראל עצמאי, שכיר, פנסיונר בכל גיל ובכל מעמד.
מי שמתלבט לגבי הגשת בקשה לגילוי מרצון יודע, כי מדובר בעניין מסובך שדורש חשיבה עמוקה ובקיאות רבה, הן במישור אזרחי והן במישור הפלילי, הן בדיני מיסים והן בדין הפלילי.
עו"ד ורו"ח ארז שגיב מי שניהל את החטיבה המקצועית ברשות המיסים ומייסד משרד עורכי הדין שגיב בלזר ושות' וכן עו"ד ורו"ח יגיל בלזר מי שהיה עוזר למשנה מנהל רשות המיסים מכירים היטב את רשות המיסים ואופן עבודתה ומייצגים מאות לקוחות בתחומי מיסוי, עבירות מס והליכי גילוי מרצון.
מידע עם פרטי עשרות אלפי לקוחות של בנק HSBC, מצא את דרכו לרשויות המס בצרפת ובאיטליה ואולי אף לארה"ב. על
