תושב חוזר: הטבות מס והקלות לתושבים חוזרים

תושב חוזר - הקלות מס והטבות מיסוי

אילו הטבות מס מציעה המדינה עבור תושב חוזר?

תיקון 168 לפקודת מס הכנסה משנת 2008, הסדיר הטבות חדשות עבור תושב חוזר ועבור עולה חדש. הפטור לתושב חוזר ותיק הושווה לעולה חדש ואלה זכאים לפטור במשך 10 שנים מהיום שעלו לישראל על כל הכנסה שהופקה מחוץ‏ לישראל, לרבות בגין ‏נכסי ‏חוץ ‏שנרכשו ‏לאחר ‏העלייה ‏או‏ החזרה ‏ארצה (חידוש שנכנס רק בתיקון).

הטבות מס נוספות כוללות פטור ‏מחובת ‏דיווח על ‏הכנסות ‏מחוץ ‏לישראל, עבור תושב חוזר או עולה חדש, למשך תקופת שהותו (חידוש שנכנס רק בתיקון). עם זאת, במסגרת התיקון נעשתה הבחנה בין עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים (מי ששהה בחול 10 שנים לפחות) לבין תושבים חוזרים שאינם כאלה.

כך קובעות הוראות סעיף 14 לעניין הטבות המס לתושב חוזר:

"14.   (א)  יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3, שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן או חלקן; בסעיף זה –

"נכס" – למעט נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97(א)(5) החל ביום… (1 בינואר 2007);

"תושב חוזר ותיק" – יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

          (ב)  (1)   על אף האמור בפסקה (א) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", לא יראו יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כתושב ישראל, במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה – שנת ההסתגלות), ובלבד שהיחיד הודיע, בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל כאמור, בטופס שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות סעיף קטן זה; ….

          (ג)   תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל, על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, כמפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת, לעניין ההכנסות, כולן או חלקן:

(1)   הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל;

(2)   הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים;

בסעיף קטן זה –….

"תושב חוזר" – יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות".

מבחן מרכז החיים: כיצד נקבעת הגדרת תושבות?

על מנת לקבוע תושבות אדם לפי הגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה, יש לבחון מדי שנת מס היכן מרכז חייו וכן היכן מרכז חיי בת זוגתו. כך, לשם קביעת מרכז חייו של כל אחד מבני הזוג, נקבע כי יש להביא בחשבון את "מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים". עוד מוסיפה ההגדרה וקובעת את הפרמטרים העיקריים שלפיהן ייקבע מקום מרכז חייו של היחיד: מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.

להגדרה זו קיימות שתי חזקות כמותיות חלופיות שאינן תלויות זו בזו אשר ניתנות לסתירה על פי מבחן "מרכז החיים" שנבחן בהתאם ליסודות המובאים לעיל. בהתקיים חזקות אלה, אחת מהן או שתיהן, עלולות הן לחזק באופן משמעותי את מעמד אותו אזרח ישראלי כתושב ישראל ולהקשות עד מאוד את האפשרות להוכיח, כי מרכז חייו מחוץ לישראל.

  • החזקה הראשונה – שהייה בישראל, במשך שנת מס אחת 183 ימים או יותר, בין ברציפות ובין לסירוגין.
  • החזקה השנייה – שהייה בישראל בשנת המס הנבחנת מעל 30 ימים וסך כל תקופת השהייה בישראל בשנת המס הנבחנת ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

כדאי לדעת: החזקות הינן חזקות "חיוביות", באופן שקיומן מצביע על היות מרכז חייו של היחיד בישראל. אי קיומן של חזקות אלו אינו מהווה הוכחה פוזיטיבית כי מדובר בתושב חוץ, ואם לא מתקיימות החזקות, הרי שאין בכך כדי ליצור חזקה שמקום המושב הוא בחו"ל.

במקרה כזה ישמש המבחן המהותי, מבחן מרכז החיים, כמבחן הבלעדי לקביעת מקום המושב תוך לקיחה בחשבון של מספר ימי השהייה כפקטור בתהליך קבלת ההחלטה בדבר מרכז החיים.

כיצד מוגדר תושב חוץ לפי רשויות המס?

בשנת 2007 הוספה הגדרת "תושב חוץ" לפקודה הקובעת, כי 

"תושב-חוץ" – מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה: (א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה; (ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);".

בחינת ההגדרה הנוגעת לתושב חוץ (לעניין הפקודה) נבחנת באופן רטרואקטיבי, ומשלבת מבחן כמותי ביחד עם מבחן איכותי על פרק זמן של 4 שנות מס. הלכה למעשה, רק לאחר 4 שנות מס מיום עזיבת ישראל, יהיה באפשרות רשות המיסים לבחון את מעמדו של האדם ותושבותו לעניין הפקודה.  

במקרה שבו יחיד שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת מס פלונית ובשנת המס שלאחריה, ובשתי שנות המס שלאחר מכן, הרי שמרכז חייו אינו עוד בישראל והוא ייחשב כתושב חוץ, החל מהיום בו עזב את ישראל בשנת המס הראשונה בה שהה מחוץ לישראל יותר מ-183 ימים.

הגדרת תושב חוץ משתלבת עם קיומו של "מרכז חיים" וקובעת, כי לצורך קביעת מועד ניתוק התושבות יש להתעלם מהשאלה בדבר קיומו של מרכז חיים בשתי שנות המס הראשונות (אשר בכל אחת מהן שהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים) ובלבד שבשתי שנות המס שלאחר מכן מרכז חייו אינו בישראל. בתקופה שבה בוחנים האם יחיד ניתק תושבותו מישראל והפך להיות לתושב חוץ לצרכי מס, מתעוררות שאלות בנוגע למידת השפעתם של גורמים שונים ועובדות שונות על המועד הקובע לעניין שינוי התושבות.

מה הפרמטרים שנבדקים לצורך קביעת תושבות חוץ?

בין הפרמטרים שיש לבדוק:

  • מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל או במדינה הזרה/מדינות זרות במהלך התקופה הנבדקת
  • קיומו/אי קיומו של בית קבע בישראל/בחו"ל
  • הצטרפותם של בני משפחתו של היחיד אליו
  • המשקל שיש ליחס לעובדה שנשלח לעבוד במדינה זרה מטעם מעבידו הישראלי (Relocation)
  • תשלום ביטוח לאומי, מס בריאות וכד'
  • החזקה באישור תושבות לצורכי מס מהמדינה הזרה בידי היחיד
  • קבלת מעמד עולה חדש/תושב חוזר שקיבל יחיד ממשרד הקליטה לעניין קביעת המועד בו הפך היחיד להיות תושב ישראל לצורכי מס וכיוצ"ב.

מבחן "מרכז החיים" הוא המבחן המהותי, והוא משולב ביחד עם מבחן ימי השהייה שהוא מבחן כמותי. לעניין זה קובעת הפקודה, כי: ""תושב ישראל" או "תושב" – (א) לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה:

(1)  לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א) מקום ביתו הקבוע; (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו; (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע; (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו; (ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;"

 

אם כך, מבחן מרכז החיים של היחיד לוקח בחשבון, הן את עצמו והן את בני משפחתו. מבחן זה נגזר מהמקום שבו נמצא האדם במובן הפיסי, תוך התחשבות במקום שבו חיה משפחתו, במיקום בית-המשפחה, במיקום רכושו, במקומות- המושב של ילדיו. רשימה זו אינה רשימה סגורה ויש להתחשב בכל מבחן רלוונטי נוסף הנוגע לעניינים אלה. מקום שבו כלל המבחנים (מרבית הזיקות) מצביע לעבר ישראל, הרי שלמרות היות האדם בחו"ל, הוא ייחשב לתושב ישראל.

האם שהות ארוכה בחו"ל שוללת תושבות ישראלית בהכרח?

עובדת שהותו של אדם מחוץ לישראל במשך יותר מחצי שנה, ואפילו כמה שנים, אין בה בהכרח משום שלילת מעמדו כתושב ישראל, אלא בכפוף למבחנים לעיל. הגדרת תושב ישראל, המופיעה בסעיף 1 לפקודה, קובעת לגבי יחיד, כי מי שמרכז חייו בישראל בשנת המס, יש לראותו כתושב ישראל.

לשם קביעת מקום מרכז חייו של היחיד יש להביא בחשבון את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים (להלן: "ההגדרה המהותית") ובהם, בין השאר: (א) מקום ביתו הקבוע; (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו; (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע; (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו; (ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

מה הסטטוס של תושב חוזר לאחר חזרתו לארץ?

ה‏החלטה להעתיק מקום מגורים חזרה לישראל היא החלטה ‏מורכבת ‏שבבסיסה ‏שיקולים ‏רבים.‏ המנגנון שמאפשר לתושב החוזר הוותיק להסתגל למצב החדש, קובע כי זה ימשיך להיחשב ‏תושב ‏חוץ, על כל המשתמע מכך, ‏במשך ‏שנה ‏אחת ‏מהמועד ‏שבו ‏עלה ‏או ‏שב‏ לישראל, וזאת על דרך הודעתו למשרד הקליטה על בחירתו במסלול זה תוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל.

לשם קביעת מקום מרכז חייו של היחיד יש להביא בחשבון את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים (להלן: "ההגדרה המהותית") ובהם, בין השאר: (א) מקום ביתו הקבוע; (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו; (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע; (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו; (ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

משרד שגיב בלזר ושות' - מומחים במיסוי אזרחי ופלילי ועבודה מול בנקים וגופי רגולציה

משרד עו"ד שגיב בלזר ושות'

ידע ובקיאות במיסוי בינלאומי ויכולת לנתח את היבטי המס החלים על נישום בהיבט הבינלאומי שלו, על כל עסקיו והון פרטי שצבר, מהווים חלק אינטגראלי בפתרון סוגיות שונות הנוגעות ללקוחות שיש להם פעילות בינלאומית. 

מציאת הפתרון האולטימטיבי לעבודה של תושב ישראל בארץ ובחול, תוך צמצום נטל המס הכולל על אותה פעילות, היא מלאכת מחשבת והיא נמצאת בתחום המומחיות של שותפי המשרד אשר כיהנו בתפקידים בכירים ברשות המיסים, הן בתחום המיסוי הבינלאומי והן בתחום המיסוי המקומי. שותפי משרד עו"ד שגיב בלזר ושות', הם עורכי דין ורואי חשבון, בכירים לשעבר ברשות המיסים ובעלי ניסיון רב בעולם המיסוי הבינלאומי והמקומי הנשזר בכל פעילות עסקית של חברות ויחידים.

השילוב בין עולמות משפטיים מתחומים שונים – חשבונאות, פיננסים, בנקאות, לרבות עולם המס החל על יחידים ותאגידים, מאפשר לשותפי המשרד "לתפור" חליפות מתאימות לכל תכנון מס במישור הבינלאומי ולהעניק ללקוחות המשרד מעטפת מלאה ושלמה לשירותים המשפטיים אותם מבקש הלקוח במישור המיסוי הבינלאומי והמקומי, תוך חשיבה מחוץ לקופסה ופתרון בעיות בצורה יצירתית וחכמה. עבודה המשלבת תחומי משפט שונים, מפחיתה טעויות ומאפשרת תכנון מיסים והיערכות במחשבה תחילה.

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מאמרים קשורים:

הטבות וסוגיות מיוחדות – עולה חדש, תושב חוזר וותיק ורגיל, הקלות לתושבי חוץ ומס יציאה

הרצאה של עו"ד ורו"ח יגיל בלזר אודות הטבות והקלות המס לעולים חדשים, תושבים חוזרים, תושבי חוץ תושבים וותיקים, ועוד.

המצגת סוקרת את מטרות פקודת מס הכנסה ותקנות מיסוי עולים חדשים ותחולתן. מביאה את ההגדרות למיהו עולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר (רגיל). בוחנת את מועד שינוי התושבות לפי רשות המיסים ואת משמעותה המיסויית של שנת ההסתגלות.

במצגת סוקר עו"ד ורו"ח בלזר, את הטבות המס שנתנו לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים כולל דוגמאות והבהרות, ודן בהטבות לתושבי חוץ ובמס יציאה.

קרא עוד »

תוצאות המס בעסקאות טכנולוגיה

בריחת מוחות מישראל היא בעיה חמורה הנמצאת באופן תדיר על סדר היום הציבורי. נהוג לבסס בעיה זו על תשתית המימון הדלה של המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות בישראל. לדידנו,

קרא עוד »