"קו הצדק" ואי הודעה על פתיחת עסק

דוד אפרים, עו"ד – מומחה למיסוי פלילי – לשעבר מנהל תחום מבצעים ברשות המיסים

בחודשים האחרונים ועם הפעלת "קו הצדק", אנו עדים למאמצי רשות המיסים, להגברת האכיפה. מידי יום, גם חודשים לאחר השקת קמפיין "קו הצדק", זרם הדיווחים הינו רב ומשמעותי. מבלי להתייחס לביקורת שנשמעה כנגד הפעלת "קו הצדק", נאמר רק, שמרבית המידעים והדיווחים אינם מובילים לחקירות פליליות מהותיות, אך מידע רב עוסק באזרחים שאינם מדווחים לפקיד השומה כי פתחו עסק. כתוצאה ממידע זה, רשות המיסים התמקדה בתחום השכרת דירות, אי הודעה על פתיחת עסק ועוד.

על מנת לאמת ולבדוק את תאריך תחילת הפעילות העסקית, פקידי השומה נעזרים בדו"חות ביקורת ניהול ספרים, שאלון פרטים אישיים (טופס 5029), תחילת דווחי תשומות במע"מ וכו'. ואכן בחודשים האחרונים, לא מעט אזרחים קבלו שאלונים מפקידי השומה.

בפקודת מס הכנסה, לא נקבעה עבירה ספציפית בגין אי הודעה על פתיחת עסק. סעיף 215א(א), דן בעבירה כנגד מי שפתח עסק ו/או החל לעסוק במשלח יד ולא הודיע לפקיד השומה ואף לא הגיש במועד את הדו"ח השנתי הראשון שהיה עליו להגיש לאחר פתיחת העסק. כך, מי שפתח עסק ולא הודיע לפקיד השומה ועדיין לא הגיע המועד להגשת הדוח השנתי הראשון, עלול להיות מואשם בעבירה על סעיף 215 – סעיף סל, בגין עבירות שלא נקבע עליהן עונש מפורש.

לדוגמא: מי שפתח עסק בינואר 2013 ולא הודיע על כך לפקיד השומה, מאחר שעדיין הוא אינו חייב בהגשת הדו"ח – עובר בעבירה על הוראות סעיף 215 לפקודה. כך, אם כבר קמה החובה להגיש את הדו"ח, לדוגמא: מי שפתח עסק בינואר 2012 ולא הודיע על כך לפקיד השומה, ובינתיים אף לא הגיש במועד את דו"ח 2012 – הרי שמדובר בעבירה על הוראות סעיף 215א(א).

על פי הוראת ביצוע מס הכנסה/הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 6/2012 – הפעלת חוק העבירות המינהליות, אי הודעה על התחלת התעסקות מהווה עבירה לפי סעיף 215, עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 2,125 ש"ח. לעומת זאת, אם מדובר באי הודעה במועד על פתיחת עסק או משלח יד ואי הגשת הדו"ח הראשון, העבירה אינה על פי סעיף 215 , אלא עבירה על פי סעיף 215א(א) שלא נקבעה כעבירה מינהלית. במקרה כגון זה, ההנחיה לפקידי השומה, היא שאין להטיל קנס מינהלי על אי הגשת דו"ח ובנוסף קנס מינהלי על אי הודעה על פתיחת עסק, אלא יש להעביר תשקיף למחלקת חקירות לצורך הגשת כתב אישום.

מעבר לעובדה שלא נודע לפקיד השומה על פתיחת עסק, הרי שאותו "נישום" שלא הודיע עלול להיות מואשם גם באי רישום תקבול – עבירה על הוראות סעיף 216(7).

לעניין אופי הטיפול במי שעבר אחת מהעבירות הנ"ל נאמר, נציין כי יישנו הבדל מהותי בין מי שפתח עסק והוא מנהל אותו כבר שנים ארוכות מבלי לדווח על כך לפקיד השומה ומבלי להגיש דוחות שנתיים במועד, לבין מי שפתח עסק ולא הגיש דו"ח ראשון במועד. גם לסוג הפעילות והיקפה הכספי השפעה על אופן הטיפול.

קיימים הבדלים בטיפול לסוגיות הנידונות שנותנים פקידי השומה השונים, ואין אחידות בדרכי הפעולה שלהם. ישנם פקידי שומה המסתפקים בהטלת קנסות מינהליים בעוד שאחרים מעבירים את הממצאים למחלקת החקירות. כך גם, בטיפול שנותנים פקידי השומה לחקירות. גם למדיניות רשות המיסים יש השפעה על הפרקטיקה, ואנו עדים בחודשים האחרונים, להקשחת עמדת רשות המיסים.

ומה לגבי מקרים בהם לנישומים יש הכנסות נוספות מלבד הכנסות מעיסוקם הראשי, והם לא הודיעו על כך לפקיד השומה?! – לדוגמא, נישומים להם הכנסות משכ"ד מעבר לתקרת הפטור, והם לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסותיהם משכ"ד. סעיף 215א(ב) כאמור, עוסק במי שפתח עסק במקום נוסף או החל לעסוק במשלח יד במקום נוסף או ששינה את מקום עסקו או משלח ידו ואף לא הגיש במועד דוח שנתי לאחר קרות האירועים הנ"ל. ואולם, נישומים שהגישו דוח שנתי ולא כללו בו הכנסות ממקורות אחרים, לדוגמא הכנסות משכ"ד, עלולים למצוא עצמם מואשמים בעבירה החמורה ביותר בפקודת מס הכנסה עבירה על סעיף 220 – המונה שורה של מעשים שמטרתם כוונה להתחמק ממס.

בעוד שעבירות על סעיפים 215 ו–215א, הינן עבירות טכניות והענישה שנקבעה בגינן הינה חמורה פחות ובדרך כלל תגרור הטלת קנסות מינהליים, עבירה על סעיף 220 הינה עבירה מסוג פשע, והרשעה עלולה להוביל להטלת קנסות משמעותיים ואף למאסר.