עבירת השוחד

עבירת השוחד

עבירת השוחד - הגדרה

עבירת השוחד מתבססת על טובת הנאה שקיבל עובד ציבור מצד ג', בין בכסף ובין בשווה כסף. זאת כדי לקדם אינטרסים אישיים, כלכליים, משפטיים וכיוצ"ב של מי שסיפק את טובת ההנאה או לטובתו של אחר מטעמו. במסגרת זו, יכול עובד הציבור, מקבל השוחד, לעשות פעולות אקטיביות או להימנע מלעשות פעולה, באופן מלא או חלקי, כדי להוציא את האינטרס הפרטי אל הפועל.

על אף כי עבירת השוחד באה תמיד בהקשר הציבורי, נוכחותה קיימת גם במגזר העסקי, מקום בו משתמשים בשוחד כדי לקדם אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים.

על מתן שוחד ועל קבלת שוחד

לעבירת השוחד תמיד יש שני צדדים, מתן שוחד וקבלת שוחד. שניהם חייבים ביחד ולחוד באשמה על פי יסודות עבירה פלילית זו. אין זה משנה אם מתן השוחד ו/או קבלת השוחד היה שלם או חלקי, ניתן בזמן אחד או בכמה פעימות, ניתן באופן מידי או מאוחר לביצוע העבירה.

המחשבה הפלילית אשר מבססת עבירה זו לכדי כתב אישום נוגעת במודעות של שני הצדדים, כל אחד בנפרד, לגבי ניצול הכוח שיש לעובד הציבור במסגרת מילוי תפקידו כדי להוביל אינטרס פרטי ו/או כלכלי של הצד שמשלם לו את השוחד, לפיכך יש להוכיח זיקה בין שני מרכיבים אלה. כך, וכיוון שניתן להגיע לאשמה בעבירת שוחד גם עם הזיקה היא עקיפה, הרי שעצימת עין או משחק של "ראש קטן" לא יסייעו בידי מבצעי העבירה לצאת ממנה נקיים וללא רבב, שכן עבירה זו מבוססת על היסודות שכבר דנו בהם, כמו: פגיעה בטוהר מידות וכללי מנהל תקין לצד פגיעה בשלטון החוק, פגיעה באמון הציבור, גזל וגניבה וכן ניצול לרעה של כוח שניתן לעובד הציבור ופגיעתו במנגנון הערכי של עבודת רשויות המדינה.

מתן השוחד ולקיחת השוחד נעשים בדרך כלל ע"י אדם שנמצא בעמדת כוח וסמכות: פוליטיקאי, מנהל בארגון, שופט, שר וכיו"ב, המשתמש בכוחו לטובתו האישית ושלא כחוק. על כן עבירה זו מוגדרת בחזקת עבירת צווארון לבן

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

עבירת השוחד: ענישה לפי חוק העונשין

סעיף 290 לחוק העונשין קובע לגבי לקיחת שוחד, כי "עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר 10 שנים או קנס…".

לגבי מתן שוחד כאמור בסעיף 291 לחוק העונשין, קובע הוא ש"נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר 7 שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א)".

כך, וככל שעסקינן בתיווך לשוחד, נקבע בסעיף 295(א) לחוק העונשין, כי "המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד (10 שנות מאסר); ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו", ובסעיף 295(ב), כי "המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד".

רמת הענישה בעבירות שוחד עלתה, ובתיקון 103 לחוק העונשין נקבעו העונשים החמורים יותר עבור עבירות השוחד, וזאת כחלק מהמלחמה בהון השחור והלבנת ההון, וכן בשחיתות השלטונית. כחלק ממלחמה זו נקבעו גם קנסות משמעותיים יותר כדי לנסות למנוע הישנות עבירות אלה.

החמרת עונשי המאסר מבטאת את חומרת עבירות השוחד בעיני המחוקק והיותן במדרג הענישה החמורה, ביטוי לצמצום הפערים בין רמת הענישה שהייתה לגבי עבירות כלכליות אחרות לבין עבירה זו וכן את צמצום הפערים שהיו בין הענישה שהוטלה על מקבל השוחד לבין זו שהוטלה על נותן השוחד.

קביעת רמת ענישה חמורה יותר מאפשרת לבית המשפט להחמיר עם עבירות אלה ולהטיל עונשים ראויים יותר כאשר מדובר בשוחד בנסיבות מחמירות. כך, חסם המחוקק את המוטיבציה של הצדדים לבצע פשע זה ולחזק את ממד ההרתעה, תוך מניעת הפסדים כלכליים בהיבט הציבורי.

הרתעה כנגד מבצעי עבירות שוחד

על הפרקליטות להביא ראיות לגבי כל מרכיבי העבירה, לרבות התועלת הכלכלית שהפיק מי שקיבל ו/או נתן את השוחד או שהיו יכולים להפיק. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, הרי שראיות לגבי "גובה הקנס שיש לגזור בהתאם לטובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג מקבל השוחד, יכול שיובאו בשלב בירור האשמה – ככל שהדבר דרוש באותו מקרה להוכחת יסודות העבירה, ואם לא כן – לאחר ההרשעה בשלב הטיעונים לקראת גזר הדין. לעומת זאת, ראיות לטובת ההנאה שקיבל, או שציפה לקבל נותן השוחד, יש להביא, ככלל, בשלב בירור האשמה".

על פי אותה הנחיה קובע פרקליט המדינה, כי בכל מקרה מתאים, יש לתת תשומת לב מיוחדת לדרישה להטלת קנסות משמעותיים ולאפשרות לחלט כספים בהתאם להוראות סעיף 297 לחוק העונשין שם נקבע, כי אם "הורשע אדם על עבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל (1) לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו, וכן (2) לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד". אין באמור כדי להוציא תביעה אזרחית כנגד מי מהצדדים, לרבות תאגיד אם וככל שמדובר בתאגיד שנותן שוחד אשר הואשם גם בפלילים לפי עבירה זו. לצורך יצירת הרתעה טוענת הפרקליטות, כי יש להגיש תביעות גם כנגד תאגידים. 

עבירה זו היא עבירה המוכרת כעבירת מקור על פי הוראות חוק הלבנת הון, ולכן באשמה לפי הוראות סעיף עבירה זו משולבים, בחלק מהמקרים, גם עבירות מתחום הלבנת ההון. 

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

משרד עו"ד שגיב בלזר ושות': עו"ד פלילי וכלכלי לנאשמים בעבירת שוחד

צוות משרד שגיב בלזר ושות'

עבירת השוחד היא עבירה מורכבת ובצידה ענישה מחמירה, ולכן גם כאן, כבמקרים אחרים של עבירות כלכליות, טיפול בעניינים מורכבים אלה מצריך עורכי דין מומחים בתחום שיש בידם גם התמחות בענפי משפט אחרים משיקים לדין הפלילי והצווארון הלבן, כדוגמת דיני תאגידים, דיני מסחר ואזרחי, דיני עבודה, דיני משפחה, דיני שוק ההון וכיוצ"ב.

משרדנו המתמחה בענפי המשפט השונים, ויותר מכל בשילוב ביניהם, בקיא באיתור פתרונות לטובת לקוחותיו על בסיס מקצועיות, חשיבה לא שגרתית, יצירתיות, ידע בקיאות ועמידה על זכויות לקוחותיו.      

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מידע מקצועי להרחבה:

מאמרי עבירות צווארון לבן

עורך דין הלבנת הון

ניווט מהיר הלבנת הון – הגדרה איסור הלבנות הון בישראל ענישה בגין הלבנת כספים תהליך הלבנת ההון שגיב בלזר ושות' – עו"ד הלבנת הון הלבנת הון הלבנות הון

קרא עוד »

עבירות צווארון לבן

ניווט מהיר: מהן עבירות צווארון לבן? סוגי עבירות צווארון לבן ומאפייניהם עבירת שוחד מרמה והפרת אמונים קבלת דבר במרמה עבירות ניירות ערך עבירות על חוק ההגבלים העסקיים זיוף

קרא עוד »

כופר מס

ניווט מהיר מהו כופר מס ולשם מה הוא נועד? מה יהיה גובה תשלום הכופר?  מתי לבקש בקשת כופר? הגדלת סיכוי המרת כתב אישום בכופר החלטות ועדת כופר שגיב

קרא עוד »

קבלת דבר במרמה

ניווט מהיר קבלת דבר במרמה מה נחשב בתור קבלת דבר במרמה? התחזות וקבלת דבר במרמה העונש על עבירות מרמה ועל נסיבות מחמירות קבלת דבר בתחבולה איזה עו"ד צריך

קרא עוד »

עבירת גניבה

ניווט מהיר מהי עבירת גניבה?  מה נחשב בתור עבירת גניבה? מתי עבירת גניבה תקפה?  עונש על גניבה לפי סעיף 384 גניבה בנסיבות מחמירות גניבה בידי עובד ציבור גניבה

קרא עוד »

עסקת טיעון

ניווט מהיר מה זה עסקת טיעון? סוגי הסדרי טיעון וההבדלים ביניהם יתרונות בביצוע עסקת טיעון האם ביהמ"ש חייב לאשר עסקאות טיעון? שגיב בלזר ושות' – עו"ד פלילי כלכלי

קרא עוד »
error: תוכן זה מוגן מהעתקה