6 מפתחות לצמיחה ממשבר הקורונה
משבר הקורונה הוא משבר, ועל כך אין מחלוקת. למעט גודלו ועוצמתו, משבר הקורונה אינו שונה מכל משבר אחר בפן האישי,
תפריט
עו"ד ארז שגיב הוא עו"ד מיסים ותאגידים ושותף מייסד במשרד שגיב בלזר ושות'- עורכי דין
עו"ד ומגשרת ליאת פייגל היא עו"ד בנושאי עבודה ומשפחה ממשרד עו"ד פייגל
מאמר זה הוא גם עצומה אשר קוראת לכל העצמאים בישראל להתעורר, באביב שבא עלינו "לטובה" ביחד עם מגפת הקורונה, אל "אביב העצמאים", בדיוק כפי שקורה עכשיו בכל הרשתות, להצטרף לקבוצות העצמאים, להתאגד ולהילחם את מלחמתנו נגד המערכת שזנחה אותנו, וזאת גם אחרי שהמשבר יסתיים – המטרה: להסיר את כל ההפליות של המעסיקים/עצמאיים הטבועות בחקיקה, וזאת ביחס לעובדים שכירים.
רבותי, כך לא מנהלים משבר, כך לא מנהלים כלכלה, כך פשוט "לא בונים חומה". כך ובדרך זו כן הורסים כלכלה, כן מונעים צמיחה וכן מרסקים את שוק העבודה וההעסקה, ו"בזכותכם" רק "בזכותכם" המשק יכנס למיתון וכל המילים היפות על סולידריות ושיתוף יהיו שוות כקליפת השום כאשר לא נצליח לשקם את מה שממילא יימחק – ומי גורם לעסקים להימחק – אתם המנהיגים שפועלים ללא שכל, שולפים מהמותן תשובות, לא ערוכים למבצע החדש הזה שנפל עליכם, וחושבים במונחים של "התנהלות ספיגה" במקום במונחים של "התנהלות מובילה".
גם מדינה היא עסק לכל דבר ועניין. עסק מסובך מאוד שמנוהל בפועל על ידי אנשי ציבור נבחרים ביחד עם אנשי מקצוע. השקפות עולם ועמדות מקצועיות שונות הן מבורכות ואף רצויות, שכן הן מהוות בסיס לדמוקרטיה יציבה ותשתית לפלורליזם וזכות הבחירה בדיעה ובקבוצה שתוביל את אותה דיעה. יחד עם זאת, כאשר מדובר בכלכלה המצריכה התערבות מידית של המדינה כדי לפתור משבר נקודתי וזמני שפשוט נחת על ככל הציבור, נדרשות לפחות שלוש תכונות.
ראשונה – טיפול מידי ונקיטה באמצעים לעצור את הדרדרות (בדיוק כפי שהיא נוקטת כדי לעצור את התפשטות המגיפה בהיבט הבריאותי- המשבר הבריאותי מנוהל ואילו המשבר הכלכלי ממש לא מנוהל). שניה – מציאת איזונים כדי לקיים את המערכת הכלכלית שקיבלה "מכה קשה בכנף" ועשתה קיצור קיבה בזמן אפס כאשר עתה נדרש ממנה להתייצב על המקום שאליו היא הגיעה (בהיבט הבריאותי מייצרים פתרונות של ממש ואילו בהיבט הכלכלי עדיין סופגים נזקים ועדיין אין איזון) . שלישית – בניית תשתית לצמיחה חדשה (בהיבט הבריאותי תימצא תרופה והמגיפה תעבור כמו שבאה ואילו בהיבט הכלכלי כלכלות העולם תקרוסנה והעצמאים בישראל כמו בכל העולם, כל מדינה עם הבעיות שלה, ימותו מיתת נשיקה וחלקם האחר יחיה עם קיצור הקיבה תקופה ארוכה – המשמעות : שהאבטלה תרד אך לא תשוב לנקודת הפתיחה שלה).לא ברור מי הגיע למסקנה שבמשבר זה אין לתמוך בעסקים אשר בזמנים רגילים מניעים את המשק קדימה, כמו שלא ברור מדוע המדינה בוחרת לפזר כספים שלנו, שנגבו מפעילות שלנו ולהשקיע אותם בצריכה מבלי לחשוב על היום שאחרי המשבר אשר ישווע להשקעה, עבודה, ייצור.
עוד לא ברור, מי לוחש באוזני המנהיגים שמקבלים החלטות שגויות מתוך התנהלות כלכלית הגנתית המציעה שיתוק במקום התנהלות כלכלית בונה שתציע בהמשך הבראה. לצערנו, כבר עתה המדינה הייתה צריכה להגדיר יעדים כלכליים והיא לא עשתה זאת, היא פועלת באפלה ומתוך מצוקה מובנת, אך ללא ניצול כושרה וכוחה למנוע גאות באבטלה תוך שמירה על כל כללי הבריאות הנדרשים. ניהול מתוך הסתכלות עתידית שונה מניהול מתוך הסתכלות עכשווית, ומביני עניין, רואים כי הפעולות שנוקטים בהן מנהיגנו במישור הכלכלי אינן אלא יריות באוויר ללא מטרה וללא יעד מוגדר, וחלקן אפילו מעידות על חוסר הבנה בסיסי בתחום הפיננסי-כלכלי,היעד בחינה של רווח והפסד וניהול ראוי של תזרים מזומנים.צריך לזכור, שאנחנו אלה שתורמים לייצור, סחורות ושירותים כאחד, אנחנו אלה שמחזיקים את העובדים ומשלמים להם משכורות, בזכותנו יש להם שכר ובזכות זה קיימת צריכה פרטית, אז איפה ההגנה ושמירה על היכולת והאפשרות שלנו להמשיך לייצר זאת עתה ולאחר חלוף המשבר. בזמן חירום, בדיוק כשבשעה זו, על המדינה לחשוב מחוץ לאזור הנוחות שלה ולייצר הזדמנויות חדשות ואחרות, לאפשר למעסיקים להמשיך להעסיק עובדים ולא להוציאם לחל"ת בשל חוסר תזרים.
ברור הוא שככל שהמדינה תעניק סיוע דווקא לעסקים על בסיס המשך ייצור בתנאים הקיימים והמשך ההעסקה, הרי אלה יעדיפו לקבל את המענקים מהמדינה כדי להמשיך להעסיק עובדים בכל צורה ותוך שמירה על כל הכללים שנדרשים על ידי משרד הבריאות. העסקים נסגרו לא בשל העובדה שאין עבודה לבצע אלא בשל העובדה כי קיימים בידם קשיים לבצע אותם כאשר אין בידם תזרים, כי המשק מתכווץ, והעסקים התלויים אחד בשני קורסים יחד כמו בניין קלפים בשל עצירת אותו תזרים מזומנים. כמובן, להוציא עסקים שהשירות שניתן על ידם מחייב מפגש – להם ניתן למצוא פתרונות יצירתיים אחרים.
הפתרונות שהציעה המדינה לעצמאים מדירה אלפים מהם, אז מה הטעם בסיוע כזה? – המבחנים שנקבעו לא לוקחים בחשבון רבים מהעסקים ומשאירים אותנו להתמודד בכוחות עצמנו עם הבעיות שיוצר המשבר. בהחלטתה להעניק תוכנית חבילה להצלת המשק, היא לא לקחה בחשבון שעשרות אלפים מאיתנו אינם נכללים בתוכנית?! – את מי בדיוק מצילים באמצעות תוכנית זו? כשרבים מאיתנו לא נכללים בסיוע זה – מה הואילו חכמים בתקנתם?!
אנחנו העסקים משלמים מיסים והרבה; מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ – אין תלונות, וזה בסדר גמור, כי סימן שאנחנו מרוויחים (אילו היינו מפסידים, בטווח ארוך, היינו סוגרים את העסק). ברם, בשעת משבר צריך "חוקים" אחרים, חוקים שמתאימים אד הוק לסיוע לפתרון אותו משבר כלכלי ועכשיו, לא בעתיד כאשר העיתוי יחלוף ולא תהיה דרך חזרה. ידוע, לא ניתן ואין צורך "להדפיס כסף", שכן חייבים לשמור על שפיות שבה לא מכניסים את המשק לסחרור, לא עושים טעויות ארוכות טווח שתעלינה את שיעור האבטלה הקבוע בטווח הארוך או את האינפלציה.
יחד עם זאת, כאשר מדובר במשבר כלכלי עולמי וכן מקומי שיש לו השלכות רוחב על עסקים ומשקי בית כאחד, יש לנתב כספים למי שממשיך לייצר או רוצים שהוא ימשיך לייצר ויביא ערך מוסף להתפתחות המשק והכלכלה המקומית ולא למי שעסוק בצריכה, וזאת תוך דאגה לכל הצרכים הבסיסיים ובריאות הציבור במשבר ספציפי זה.
עסקים שמרו עודפים (לאלה שיכלו, שכן הרבה עסקים חיים "מהיד לפה" וללא הרבה גמישות בתזרים המזומנים שלהם). כרגע העודפים מבוזבזים למימון כיסוי הנזקים, ולא ישמרו לעת שבו אלה ידרשו לבנות את הפיתוח והצמיחה של העסק. לעסקים העצמאים הפסדים ענקיים שבעליהם לא יוכלו לסחוב על גבם לאורך זמן, ולכן צריך מימון מידי רוחבי לכלל העסקים לצד מתן פתרונות אינדיבידואלים לעסקים מסוימים.
העסקים נקלעו למשבר, ויתכן שהוא נקודתי ובר חלוף. כך, לעת עתה וכל עוד הוא קיים, וכן כיוון שהוא נוגע לכלל המשק, אזי כל הפתרונות צריכים להיות בחשיבה אסטרטגית כוללת ולא כאלה הנוגעות לעניין נקודתי ו/או לקבוצה מסוימת, וכאן המדינה זנחה עצמאים רבים. המדינה מעודדת שליחת עובדים לחל"ת ופעולה זו יוצרת הוצאה ציבורית ענקית שיכולה להיות מנותבת אחרת בשעת משבר שכזה ולאו דווקא כתשלום דמי אבטלה לעובד עצמו – במקרה חירום צריך להתנהג בהתאם. בדרך שלה, מעודדת המדינה אבטלה במקום לתעל זאת לצמיחה לאחר משבר הקורונה.
המדינה מצווה על המעסיקים לשלוח עובדים לביתם לחל"ת, וכך מנתבת היא את ההוצאה הציבורית בצורה עקומה. אם המדינה הייתה מתגמלת את המעסיקים שבתקופת המשבר היו שומרים על העובדים במקום הוצאתם לחל"ת, ובהמשך פיטורים וגידול באבטלה הקובעה לטווח ארוך והייתה תומכת בצורות העסקה אחרות, המצב היה נראה אחרת גם בתקופת המשבר והבראתו של המשק בסיומו היה קל יותר.
התנהלות המדינה וכן הרשויות המקומיות אינה צריכה להתבצע, בשלב זה של המשבר, תחת תקציב מסודר ועל רקע אירוע פוליטי כזה או אחר. שכן התוצאות של התנהלותה ממילא משיתות עליה הוצאות ציבוריות כאלה ואחרות ועליה בחוכמה לנתב אותן לאן שנדרש ניתובן כדי לקדם אותה, צעד אחר צעד, כדי לצאת ממשבר זה מהר ככל שניתן. אשר על כן, איך אומר ראש הממשלה שלנו, כולם נכנסים תחת האלונקה, ובכן מובילי האלונקה השאירו חברים מאחור. המדינה צריכה לתמוך במתן מענקים והלוואות באופן מידי לכל העסקים, ללא יוצא מן הכלל, בצורה יחסית ובהתאם לקריטריונים נכונים. הרשויות המקומיות, אף הן, צריכות באופן מידי וללא יוצא מן הכלל להודיע לכל בעלי העסקים על ביטול הארנונה עד חלוף תקופה המשבר.
המדינה מוציאה כספים שמועברים "במעטפת סוציאלית" לשכירים ועובדים במקום להעבירם לאותם מעסיקים שימשיכו להעסיק אותם, ככל שזה אפשרי בתקופה הזאת – אותם כספים. הרשויות המקומיות אולי תענקנה הנחות לתקופה קצובה במקום לעשות את אשר מבוקש מהן ללא כחל וסרק. לא זו ולא זו ממהרות ליתן תשובות חד משמעיות לגבי חיסכון בהוצאות העסקים בתקופה הזו.
המדינה פועלת בבלבול, ללא שיקול דעת נכון, אין לה פתרונות כעת וגם לא יהיו לה פתרונות למשברים שיבואו אחרי, ולכן המשבר הנוכחי לא יסתיים בחודשים הבאים. המדינה גורמת לכך שעסקים יקרסו, משפחות תתפרקנה ובתי המשפט לא יעמדו בעומס, שכן תביעות אזרחיות וסכסוכים עסקיים יהיו נחלת הכלל. אם לא נתעורר ומהר, העסקים יחוו קטסטרופה וחלקם לא ייצא ממנה.
כבר עתה ידוע, כי פיטורי עובדים והוצאתם לחל"ת יגרום לכך שהרבה מהם לא ישובו למעגל העבודה ויהיו תלויים וזקוקים לדמי האבטלה במלואם, ואלה שהועסקו ונפלטו ממעגל ההעסקה יהפכו לנטל על המדינה. לעבודה בגילאים מסוימים ובמצבים מסוימים יש ערכים מעבר לאותם ערכים כלכליים – אותם המדינה לא שוקלת, חיוניות, חברתיות ובריאות. כך יצוצו עימותים בין עובדים למעסיקים על רקע עלות תועלת בקשר עם המשך ההעסקה וכן סכסוכים מסחריים אחרים ו/או משפחתיים וכל אלה, כיוון שצרכי המעסיקים הוזנחו.
יש להעניק מענקים נוספים פרטניים לענפי עיסוק בהתאם לצרכים המיוחדים שלהם. צריך ונדרש להשתמש בחקיקה הפיסקאלית; פקודת מס הכנסה חוק מע"מ וחוק ביטוח לאומי כדי לסייע לעסקים להשתקם לאחר סיום עידן הקורונה ויש לתת הלוואות לעסקים ללא ריבית בתנאים מקלים וערבות מדינה בסכומים שהעסק מאפשר החזרתו.
אפשר להקפיא מקדמות שטרם שולמו לרשויות המס ו/או להשיב כאלה ששולמו בשנת 2020 על חשבון המס בשנה זו ולסגור את תשלום המס הנדרש בה רק בעת הגשת הדוח בשנת 2021, ככל שיהיה מס כזה לתשלום ואף אותו לפרוס. ניתן וצריך לבחון החזרי מע"מ ללא עיכוב לחודשים מרץ עד סוף השנה.
יש וצריך לבטל החל מחודש מרץ כל תשלום בגין ארנונה, מים ומיסים אחרים שמשולמים בשוטף לרשויות המקומיות, ועוד ועוד. יש אינסוף דרכים לסייע לעצמאים, וכל שנדרש הוא לשרת אינטרס רוחבי.
משבר הקורונה הוא משבר, ועל כך אין מחלוקת. למעט גודלו ועוצמתו, משבר הקורונה אינו שונה מכל משבר אחר בפן האישי,
מאמר זה הוא גם עצומה אשר קוראת לכל העצמאים בישראל להתעורר, באביב שבא עלינו "לטובה" ביחד עם מגפת הקורונה, אל
משבר הקורונה, כבר בשלב הזה, אינו פוסח על אף אחד, וגם לא על שוכרי דירות, שטחים מסחריים ומשרדים ו/או על
משבר הקורונה, כבר בשלב הזה, אינו פוסח על אף אחד, וגם לא על שוכרי דירות, שטחים מסחריים ומשרדים ו/או על
משבר הקורונה אשר הפך בינלאומי, משפיע על כל ערוצי החיים וגם על החיסכון הפנסיוני של כולנו. חיסכון שמורכב בין היתר
תקנות שעת חירום יאפשרו להשהות הגבלת חשבון בשל חוסר כיסוי חוק שיקים ללא כיסוי קובע, כי חשבון בנק יוגבל אם
