מיסוי ביטקויין: מיסוי מטבעות וירטואליים ודיגיטליים

מיסוי מטבעות וירטואליים - ביטקוין

 מיסוי מטבעות וירטואליים כוללים סוגיות והיבטים מורכבים,.לרבות מחלוקות כיצד נכון למסות מכירה ו/או מסחר במטבעות דיגיטליים. בלב המחלוקת עומדת השאלה האם יש למסות את מטבעות דיגיטליים כדוגמת ביטקויין בתור "מטבע" עובר לסוחר או בתור נכס?

מהו מטבע וירטואלי?

מטבע וירטואלי הוא אמצעי תשלום עובר לסוחר אשר משמש כיום לצורך קניית סחורה ומטבעות אחרים בווריאציות שונות, ומשמשת כאמצעי סחר חליפין. המטבע הוירטואלי המוכר ביותר לציבור הוא ביטקוין, אך קיימים עשרות מטבעות וירטואליים נוספים. לצורך הבנת התחום יש להכיר שלושה מונחים בסיסיים:

  • קריפטוגרפיה: מערכת הצפנה מיוחדת, טכנולוגית הקריפטוגרפיה מאפשרת ביצוע עסקאות פיננסיות תחת אבטחה של העסקה והמשתתפים בה ומבטיחה אנונימיות. הקריפטוגרפיה חיונית לצורך שליטה בייצור יחידות מטבע חדשות (לדוג' כרייה), לאימות העברת הנכסים בין משתתפים בעסקה, להגנה מפני הוצאות כפולות ולעצמאות הפעולה של המערכת.

  • בלוקצ'יין: הטכנולוגיה מאחורי רשת הביטקוין, שפותחה לצורך שמירת הרשומות. זהו מאגר מידע דיגיטלי המאוחסן באופן פומבי וכולל חתימות דיגיטליות על רכישות ופעולות שנעשו באמצעות ביטקוין – אילו עסקאות בוצעו ומתי, מה היה ערך המטבע באותה נקודת זמן ומי השתתף בעסקה. יש לציין כי המידע על מבצעי העסקה אינו מופיע באופן גלוי, אלא באופן מקודד.

  • ארנק דיגיטלי: ארנק דיגיטלי לביטקוין כולל מפתח פרטי או "seed" שנעשה בו שימוש לצורך חתימה על עסקאות. המפתח הפרטי הזה מהווה הוכחה מתמטית שהעסקה בוצעה על ידי בעל הארנק. נוכחותו של המפתח מונעת את שינוי הוראת הביצוע של העסקה על ידי כל גורם שלישי, מרגע שנשלחה לביצוע.

מה ערכו של מטבע דיגיטלי?

ערך כל מטבע וירטואלי נקבע כתוצאה ממסחר בקהילה הסוחרת בו, על פי קביעתה ואין לו שער חליפין רשמי. המטבע הוירטואלי מבוסס על חוזה אשר קובע תנאים להנפקת המטבע והשימוש בו. המכירה הראשונית של הזכות, מתבצעת על ידי בעל הנכס או הזכויות באמצעות הנפקה ראשונית של המטבע הווירטואלי אשר לאחריו ניתן יהיה לסחור בו.

ניתן לשלם באמצעות מטבע וירטואלי עבור נכסים ו/או סחורות ו/או שירותים ו/או להמיר אותו לאמצעי תשלום אחר, לרבות מטבע וירטואלי אחר.

מהי עמדת רשויות המס כלפי מטבעות וירטואליים?

לקביעה האם מטבע וירטואלי הוא אכן מטבע או נכס אחר עשויה להיות השפעה לעניין מיסוי ההכנסות הנובעות משינויים בערכו ו/או ממכירתו או העברתו בתמורה לצד שלישי.

בפקודת מס הכנסה אין הגדרה למונחים "מטבע" ו"מטבע ‏חוץ" ואלה נגזרים מהגדרות בחוק בנק ישראל ממנו ניתן להבין, כי רק מטבע חוקי של בנק מרכזי של מדינה, כמו בנק ישראל לגבי המטבע הקובע בישראל, יכול לבוא בחשבון כמטבע.

לפיכך, לגישת רשות המיסים, הגדרת מטבע  מתייחסת רק ל"שטרי כסף ומעות" המהווים הילך חוקי במדינה כלשהי בישראל או מחוץ לישראל, לפי העניין. מכאן, המטבע הווירטואלי אינו "מטבע" או "מטבע חוץ" בהתאם לחוק בנק ישראל, ולפיכך גם אין לראות אותו ככזה לעניין פקודת מס הכנסה ו/או חוק מע"מ.

האם מסחר וירטואלי מחויב במס רווחי הון?

צד אחר של הגדרות נמצא בהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה הכולל בין היתר "כל רכוש", בין שהוא מוחשי ובין שאינו כזה. מטבע ווירטואלי נחשב רכוש כזה מקום שהוא מוחזק על ידי אדם, ומשכך הוא נכלל בהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה. במקרה כאמור, מכירת מטבע ווירטואלי בתמורה יש בו כדי להיחשב כמכירת "נכס" בתמורה, בהתאם לחלק ה' לפקודת מס הכנסה ואשר על כן תסווג זו כרווח הון ותחויב במס רווחי הון כאמור באותו פרק.

כך, ובהתאם לכללים הרגילים שנפסקו בפסקי דין רבים, אדם שעיסוקו הוא מכירת מטבעות ווירטואליות, הרי שעיסוקו זה ייחשב כעסק והכנסותיו ממנו יחויבו במס בהתאם למקור הכנסה בסעיף 2(1) לפקודה ויימוסו בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיפים 121 או 126 לפקודה, על פי זהות מחזיק המטבע. סיווג ההכנסה לעולם ייעשה בהתאם למבחני עסק שהוכרו בפסקי דין רבים. זאת ועוד, וללא כל קשר למסחר במטבעת ווירטואליים, הרי שהנפקת מטבע על ידי המחזיק הראשון – דהיינו כריית המטבע באמצעות הטכנולוגיה המוצפנת, כמוסבר לעיל, תחשב לגישת רשות המיסים הכנסה מעסק.

עמדת רשות המיסים, כי מדובר במכירת נכס אשר חייב במס רווחי הון, בהתאם לקבוע לעיל, מגובה באותו ניתוח משפטי, כפי שהוצג לעיל, ועל כך קיימות מחלוקות רבות. לסיווג ההכנסה בידי מוכר המטבע הווירטואלי יש השלכות רבות הן לעניין שיעורי מס ומועדי דיווח על ההכנסה והן לעניין קיזוזי הפסדים וקבלת הטבות מס אחרות הנוגעות לאותה פעילות ככל שזו אינה פעילות עסקית. לעניין מע"מ, ייחשב המטבע הווירטואלי כנכס בלתי מוחשי, שכן הוא אינו בא בגדר "מטבע" או "נייר ערך" או "מסמך סחיר" לעניין חוק זה, אשר אילו היה כן היה יוצא מתחולתו.

מתי מכירת ביטקוין תחויב במע"מ?

מכירת מטבע ווירטואלי תחויב במע"מ רק אם היא חלק מפעילות בעלת מאפיינים עסקיים, וזאת בדומה לכל מכירת נכס אחר. במקרה כזה, תירשם הפעילות כאמור תחת עוסק החייב בדיווח או כמוסד כספי בשל סיווג פעילות זו כפיננסית במהותה אשר מתחייבת במס רווח על פי סעיף 4 להוראות חוק מע"מ. כך, מי שעסקו בכריית מטבעות ווירטואליים, יסווג במע"מ בהתאם לעמדת מנהל מע"מ, כ"עוסק" לעניין חוק מע"מ אשר עסקאותיו תתחייבנה במס בשיעור אפס או בשיעור מלא, בדומה לכל עוסק אחר החייב בדיווח. מכאן, עוסק שיש לו רווח מפעולה במטבע ווירטואלי (ושפעילותו העסקית איננה במסחר במטבעות), לא יהיה חייב במע"מ.

סוגיות הלבנת הון בפעילות במטבעות וירטואליים

פעילות במטבעות ווירטואליות סווגה בהתנהגות, על ידי הרשות להלבנת הון והמפקח על הבנקים, כפעילות שיש בה פרצות רבות ביכולת לבקר את מקור הכסף שזורם בו וביכולת להצליב מסמכים וראיות לפעולות שנעשות בין צדדים לעסקה במטבעות ווירטואלים, לרבות ייצור מטבעות אלה.

כך, בעולם הדיגיטאלי של היום, וככל שרוצים בכך הצדדים לעסקה במטבעות ווירטואליים ומי שעומד מאחרי ייצורן באמצעות טכנולוגיה מוצפנת, קיימת אפשרות להסתיר חלק מהפעילות באותו מטבע ולמנוע אפשרות לביצוע "טרייסינג" מלא שלה (נתיב ביקורת). זאת ועוד, ומשקשה להוכיח את כל נתיב הביקורת של המטבע הווירטואלי, הן בפן ההחזקה במטבע והן בפן של תזרים המזומנים הנוגעים לקנייתו או מכירתו, הגופים המוסדיים נמנעים "מלהתעסק" עם בעלי מטבעות וירטואליים או עם פעילות כזו. הבנקים וגופים מוסדיים אחרים לא מתירים פתיחת חשבון כדי לאפשר פעילות כזו ואינם מאפשרים שימוש בחשבונות להפקדת כספים הנובעים כתוצאה ממימושו, רכישתו או מכירתו לצד ג' – והכל כדי להימנע מאיזושהי אפשרות להלבנת הון ועבירות מס.

משרד עו"ד שגיב בלזר ושות'

משרד שגיב בלזר ושות' - מומחים במיסוי אזרחי ופלילי ועבודה מול בנקים וגופי רגולציה

ידע ובקיאות בתחומי הלבנת הון ומיסוי פלילי, מהווים חלק אינטגראלי בפתרון סוגיות שונות הנוגעות לתחום פעילות זה של מטבעות ווירטואליים. מציאת הדרך לביצוע ה"טרייסינג" לפעילות, הן בהיבט התזרימי והן בהיבט הבעלות על המטבע וכן המצאת ראיות ומסמכים המגבים זאת, הם תנאי הכרחי למעורבות בנקאית, לפתיחת חשבון בנק וכן לטיב הדיווח לרשויות המס על הפעילות וההכנסה המופקת ממנה. שותפי משרד עו"ד שגיב בלזר ושות', הם עורכי דין ורואי חשבון, בכירים לשעבר ברשות המיסים ובעלי ניסיון רב בעולם התאגידים, המיסוי, המשפט הפלילי ושווקים פיננסיים ומסחר אלקטרוני.

השילוב בין עולמות משפטיים מתחומים שונים אשר שותפי המשרד בקיאים בהם ומשלבים ביניהם, כרואי חשבון, עורכי דין ומומחים בתחומים פיננסים, מאפשרים למשרד להעניק מעטפת מלאה ושלמה של שירותים משפטיים אותם מבקש הלקוח, תוך חשיבה מחוץ לקופסה ופתרון בעיות בצורה יצירתית וחכמה. עבודה המשלבת תחומי משפט שונים, מפחיתה טעויות ומאפשרת תכנון מיסים ופעילות והיערכות במחשבה תחילה.

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מאמרים קשורים:

עורך דין הלבנת הון

ניווט מהיר הלבנת הון – הגדרה איסור הלבנות הון בישראל ענישה בגין הלבנת כספים תהליך הלבנת ההון שגיב בלזר ושות' – עו"ד הלבנת הון הלבנת הון הלבנות הון

קרא עוד »