כופר מס

כופר מס: המרת כתב אישום בתשלום כופר

כופר מס ומטרותיו

כופר מס מהווה חלופה להליך פלילי כלפי אדם שעבר עבירת מס הקבועה באחד החוקים הפיסקאליים; פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מע"מ, פקודת המכס וחוק מס קניה.  

הטלת הכופר נתונה לשיקול דעתה של רשות המיסים בישראל באמצעות ועדת כופר מטעמה. המרת הליך פלילי בכופר הוא תהליך שנעשה בהסכמת הנישום, על בסיס שוויוני ותוך שקיפות מלאה. כך שמי שפונה להליך כופר ידע מראש את מקומו וסיכוייו למיצוי ההליך במקום הגשת כתב אישום.

מטרות המדינה להשיג בהליך זה הן לקצר הליכים ולמזער עלויות הנוגעות לניהול התיק בכל המסגרות הקשורות בניהולו, גם בטרם הוגש כתב אישום וגם לאחריו. זאת לצד חיזוק מערכת ההרתעה על בסיס קריטריונים אחידים, ככל שניתן לכלל עברייני המס.

תשלום כופר: איזה סכום תדרוש רשות המיסים?

רשות המיסים שואבת את סמכותה מהוראות מיוחדות שכתובות בחוקי המס, והגם שההוראות אינן זהות בנוסח, הרי שהן משקפות את אותו רעיון. כך, סעיף 221 לפקודת מס הכנסה קובע, כי:

"אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215-220 רשאי המנהל, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה, ואם עשה כן – ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה, ואם היה עצור עליה – ישוחרר".

בהקשר זה קובע סעיף 101 בחוק מיסוי מקרקעין, כי:

"נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הואשם האדם בפלילים, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים".

ואילו לעניין חוק מע"מ קובע סעיף 121 את האמור להלן:

"(א) עבר אדם עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו או נחשד בה, רשאי המנהל, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לעניין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, (ב) המנהל רשאי להתנות כופר כסף במתן התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה ערובה שלא תעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבירה שכופרה ותהיה בערבות צד שלישי או בלי ערבות, כפי שיקבע המנהל, (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (ב) להימנע ממנה, תיגבה הערובה כחוב לפי חוק זה".

כפי שניתן לראות, גובה הכופר קבוע בחוק, אך קביעה זו אף היא אינה מדויקת. ככלל רשות המיסים קובעת כופר בהיקפים הנעים בגבולות 15% – 30% מגובה ההכנסה ו/או המס לתשלום, תלוי בהיבטים השונים הנוגעים לעבירה ולמבקש הכופר. גובה הכופר מתווסף על המס לתשלום בגין העבירה שבוצעה, שאינו שנוי במחלוקת.

האסטרטגיה: מתי לבקש כופר מס?

בקשה לכופר המוגשת במהלך חקירת מס לא תתקבל משום שעד שהאישומים לא מגובשים מקבלי ההחלטות בוועדה לא יכולים לבחון את הדברים הגמורים. אם החקירה מתנהלת בליווי עו"ד מיסים המנהל עם מחלקת חקירות שיח, מומלץ לכוון את מיצוי ההליך בכיוון של תשלום כופר. יתכן ופרוצדורה זו תקל על האפשרות להגיש את הבקשה לכופר כך שיאשרו אותה.    

יאמר מיד, כי הגשת בקשה לכופר, היא עצמה עניין של אסטרטגיה בניהול התיק הפלילי, הן מול החטיבות האזרחיות ברשות המיסים (פקיד שומה במקרה של מס הכנסה ותחנות מע"מ במקרה של מע"מ, מס קניה ומכס), הן מול מחלקת חקירות ברשות זו והן מול הפרקליטות הפלילית בשלב מאוחר יותר, בין אם בוצע שימוע ובין אם לאו, כתלות בחומרת העבירה – ולכן יש לתת לה את החשיבות הנדרשת הן בהגשתה והן בניהול מקביל של דיונים ושיחות עם הגורמים הרלבנטיים האחראים על ההיבטים הפליליים והאזרחיים בתיק המטופל.

הגדלת סיכויים לאישור בקשת המרת הליך פלילי בכופר

מומלץ להסדיר את תשלום המס בגין העבירה שבוצעה לפני הגשת בקשת כופר. עד שהסכום נפרע במלואו סטטוס המחדל הוא "טרם הוסר" ועלול לפגוע בקידום סגירת הליך הכופר. כדאי גם לדעת כי תשלום המחאות על חשבון סכום המס אינו נחשב להסרת המחדל. בדרך כלל בקשת כופר תישלל בכל מצב שבו הוגש כתב אישום, שכן הרעיון העומד מאחורי ההליך הוא המרת כתב אישום בתשלום כופר. עם זאת, אין מניעה להגיש בקשה לכופר גם לאחר הגשת כתב אישום, אך מדובר בהליך מיוחד המחייב שיתוף פעולה עם הפרקליטות, תוך עיכוב ההליכים בהליך הפלילי המתנהל. בקשת כופר זו עשויה להתקבל רק אם הנאשם שילם את מלוא סכום המס הנדרש ממנו לתשלום בגין אותן עבירות בהן הוא נאשם.

במסגרת שיקולי ההחלטה האם לקבל את הבקשה לכופר אם לאו, באים בחשבון: 

  • חומרת העבירה וסעיף העבירה בחוק המס הרלוונטי המיוחס למבקש
  • היקף כספי של העבירה והנזק שלה למדינה
  • שיקולי הרתעה
  • הסרת המחדל מול הגורם האזרחי הרלוונטי
  • הרשעות ו/או מידע פלילי קודם על המבקש
  • התנהלות שוטפת של המבקש בקשר עם הגשת דוחותיו ועבודתו מול פקיד השומה ו/או תחנת מע"מ
  • מצב משפחתי
  • מצב בריאותי
  • סיכויי הרשעה
  • וכיוצ"ב

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מה ניתן ללמוד מפרסום החלטות ועדת כופר?

ועדות הכופר ברשות המיסים מחזיקות בסמכות לקבל כל החלטה באותו עניין שמובא לעיונם, שכן יושבים בה ראשי המערכת האחראים, הן על היבטי המס האזרחיים לתשלום בגין המחלוקות שמולידות את עבירות המס והן על ההיבטים הפליליים, לרבות הגשת כתב אישום. זאת, עוד לפני שהתיק עובר לעיון הפרקליטות הפלילית המלווה תיקים אלה, ואם מדובר במע"מ – התובעים מטעם מנהל מע"מ ורשות המיסים.

כיום, ובמסגרת השקיפות של רשות המיסים בהחלטותיה בבקשות לכופר, אחת לתקופה של שלושה חודשים עד שנה, ועדת כופר מפרסמת תמציות של בקשות כופר שאושרו, הכוללות עבירות שנעברו במסגרת עובדתית מסוימת והסעיפים הרלוונטיים שמבססים את העבירות המיוחסות למבקש וכן את סכום הכופר ששולם. מידע זה משמש את המבקשים האחרים בבקשתם להסתמך על החלטות עבר של רשות המיסים בקשר עם עבירות מס בתחומים שונים.

לעניין זה יש לציין, כי קשה למצוא אחידות בין ההחלטות, אך ניתן ללמוד מהם על סוגי העבירות אשר בגינם מוכנה רשות המיסים שלא להגיש כתב אישום חלף תשלום כופר ועל גובה הסכום אשר משלמים בגין אותן עבירות – מגוון הדוגמאות הוא רב.

משרד שגיב בלזר ושות' - עו"ד מיסוי פלילי ואזרחי

צוות משרד שגיב בלזר ושות'

משרד שגיב בלזר ושות' – עורכי דין ונוטריון מתמחים במיסוי אזרחי ופלילי ומעניק שירותים בכל תחומי המס.

שותפי המשרד עו"ד ורו"ח ארז שגיב, מי שהיה מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים ועו"ד ורו"ח יגיל בלזר מי שהיה עוזר למשנה למנהל רשות המיסים, עסקו בעת מילוי תפקידיהם וכן לאחר פרישתם מרשות המיסים בעשרות אלפי תיקים וסוגיות מס, לרבות ליווי תיקים אזרחיים ופליליים בבתי משפט וכן ניהול מו"מ להסדרים, הסכמי שומות, בקשות לכופר, קנסות מנהליים וייצוג בהליכי גילוי מרצון.

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

error: תוכן זה מוגן מהעתקה