מחאת הדיור הנוכחית חוצה גבולות והיא עוברת משדרות רוטשילד לכל חלקי הארץ, ואולם הקבלנים נמצאים בין הפטיש לסדן, שכן לצד התייקרויות של עלויות הדיור בשנים האחרונות צריכים הם להתמודד עם קבוצות הרכישה, פרויקטים בתמ"א 38 שלא צולחים ועסקאות בניה כקבלני ביצוע שהרווח בו נשחק ל- 8%. ואם כבר מדברים על שינויים פיסקאליים, הגיע הזמן לטפל גם בשינויים בהוראות חוקי המס שלא שונו מזה שלושה עשורים.
קבלני ביצוע מדווחים על הכנסותיהם על פי אומדנים התלויים בהתקדמות העבודה בפרויקט מצד אחד ובקבלת כספים ממקבל השירות מצד שני. כך, שיטת הדיווח בפרויקטים מסוגים אלה הקשורים בשיטה המצטברת, נמשכים על פני יותר משנה, וכיוון שכך נוצרים עיוותים בדיווחים לרשויות המס ולעיתים משולמים מיסים שאינם מיסי אמת, אלא מס מנופח התלוי באומדן ההכנסות הצפויות ובעלויות שתצאנה בביצוע העבודה בטרם יצאו – כך יש לעדכן את שיטת הדיווח אשר תיקח בחשבון את תזרים המזומנים של הקבלן בכל פרויקט ואם כך ייעשה, יוקל לו במהלך העבודה ופרויקטים לא "יתקעו" וקבלנים לא "יפלו".
קבלני ביצוע מדווחים על הכנסותיהם לפי התקדמות העבודה, וכשיש רווח, דורש החוק לדווח עליו כבר בשלבים הראשונים של הליך הבניה ולשלם את המס הנדרש, אשר כאמור נגזר מצפי ההכנסות. ברם, כאשר קבלן מפסיד, נדרש הוא שלא לכלול את הפסדיו במסגרת הכנסותיו אלא רק לאחר שסיים 50% מהפרויקט. אי שוויון זה שבין הדיווח על רווח לעומת דיווח על הפסד, יוצר לקבלני הביצוע בעיות תזרימיות, וזאת מעבר לעובדה שאין כל הצדקה פיסקאלית לשוני שבין המקרים. כך, יש להשוות בין שני המצבים ולאפשר לקבלן לקזז הפסדים בשלבים מוקדמים בדומה לדיווחים על רווחים. קבלני ביצוע לא יכולים לקזז הפסדים שנוצרו להם כתוצאה מהערכת אומדנים מוטעית ובמקרים רבים שבהם הקבלן בקשיים ואינו פועל לביצוע פרויקטים נוספים, יורד הפסד זה לטמיון. אשר על כן, יש לאפשר לקבלנים לקזז הפסדים, במקרה של אומדנים מוטעים כנגד רווחים שנצמחו בשנים קודמות ולקבל במידת האפשר החזרי מס בגין מיסים ששולמו ביתר.
שלוש ההקלות המוצעות לעיל לצד החקיקה האגרסיבית המציעה הגדלת היצע דירות בשוק או עידוד השכרת דירות, יש בהן כדי לקדם בעקיפין הורדת מחירי הדיור, שכן בהתקבל הצעות אלה, יוקל לקבלנים בשני היבטים; אחד – מחיר הכסף שבו הם משתמשים יפחת, שניים – נטל המס שבו הם צריכים לעמוד יקטן, ואלה יחדיו יכולים לעמוד כנגד הקפאת הירידה המתוכננת במס החברות אשר מטרתה הקלה על תזרימי המזומנים הפנויים שיש לחברות המתעסקות בבניה.
מעבר לאמור, המדובר בחקיקה שנולדה בשנות ה- 80 ולא שונתה מאז. בינתיים השתנו פני הכלכלה וצרכים חברתיים חדשים לצד כלכליים נולדו, מתו ונולדו מחדש, ולכן הגיע הזמן למצוא דרכים פיסקאליות להקלה על עסקים המשפיעים על מחירי הדירות, ולתקוף את סוגיית הדיור ממקום קצת שונה, שהרי זה אשר עומד בבסיס קבוצות רכישה. הפחתת נטל המס כאמור לעיל, ובדרך זו שיווק הדירות במחירים נמוכים יותר. במקרה הנדון יש להעביר את ההנאה מהקלות במס לידי הצרכנים עצמם.
