חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם לקוחות בנק HSBC עדיין יכולים לישון בשקט?

Picture of יגיל בלזר

יגיל בלזר

עו"ד ורו"ח, משרד עו"ד שגיב בלזר ושות',
לשעבר רפרנט ביחידה למיסוי בינלאומי ועוזר המשנה למנהל רשות המיסים

מידע עם פרטי עשרות אלפי לקוחות של בנק HSBC, מצא את דרכו לרשויות המס בצרפת ובאיטליה ואולי אף לארה"ב. על פי הסברה, מידע זה דלף ע"י אחד מעובדי הבנק. רשימה זו, שיתכן כי היא כוללת בתוכה גם שמות של אזרחי ישראל, עלולה לעשות דרכה לרשויות המס. נושא זה זכה בשבועות האחרונים, לכותרות כלכליות, למאמרים, ומן הסתם העסיק אזרחים שהיו להם חשבונות (מן הסתם מרביתם כבר סגרו את החשבון), רואי חשבון ועורכי דין.

כפר גלובלי: גן עדן למשקיעים, סיוט לרשויות המס

המושג "כפר גלובלי", נתפס בעינינו בעיקר בפשטות העברת אינפורמציה באמצעי התקשורת השונים על פני הגלובוס. כל דבר הקורה על פני הגלובוס, ותהא זו הפינה הנידחת ככל שתהא, מגיע כמעט באופן מידי לכל קצוות העולם. אך עניין זה הינו רחב הרבה יותר. אזרחים ממדינות שונות עושים עסקים עם מדינות רבות אחרות, מיליוני דולרים, יורו ויין עוברים על פני הגלובוס בלחיצת כפתור, חברות ותאגידים פרושים כתמנוני ענק על פני הגלובוס ובכל דקה נתונה נמצאים עשרות אלפי אנשים בטיסות ליעדים שונים.

היותו של העולם כפר גלובלי מהווה גם גן עדן למשקיעים ואנשי עסקים, אך גם סיוט וכאבי ראש לרשויות המס ולממשלות בעולם. אזרח יכול להשקיע ולעשות עסקים בכל מקום בעולם, להסתיר את רווחיו מעיני רשויות המס בארצו, יכול למצוא לעצמו מקלטי מס, יכול להפקיד כספים בכל מקום שיחפוץ וכל זאת הרחק מעיני גובי המס בארצו.

רשויות מס רבות נאלצו להתמודד עם מציאות זו וביניהן גם רשות המס בישראל. הרפורמה במס שינתה את בסיס החיוב, מחיוב טריטוריאלי בעיקרו לחיוב פרסונאלי, קרי, כל תושב ישראל חייב במס גם על הכנסותיו מחו"ל. מזה שנים נחתמות אמנות מס בין מדינת ישראל למדינות רבות אחרות הבאות לתת מענה למקום חיוב המס, מניעת כפל מס ועוד. אמנות אלו הסדירו גם נושאים של חילופי מידע בין רשויות המס. הצטרפותה של ישראל לארגון ה OECD הגביר את הקשרים בין רשויות המס, וחברות בארגון מחייבת את רשויות המס בחילופי מידע. ממשלות רבות נלחמות במדינות המשמשות כמקלטי מס, הלבנות הון ובבנקים במדינות השומרות על חיסיון מוחלט.

בעקבות לחצים של מדינות מערביות ובראשן ארה"ב ובלחץ ה OECD, גם מדינות כגון שוויץ בהן הסודיות הבנקאית הייתה לשם דבר, נאלצו לשנות את מדיניותן נוכח הלחצים הבינלאומיים. לאחרונה בעקבות לחצים ואיומים בתביעות מצד האמריקאים, בנק שוויצרי העביר מידע לרשויות המס בארה"ב.

האם לקוחות HSBC צריכים לחשוש מחקירת מס?

כעת, לא רק חילופי מידע בין רשויות המס עלול להדאיג נישומים. ההדלפות של האתר "ויקיליקס" ממחישות את הקלות בה יכול לדלוף מידע רב ערך וסודי. והנה, גם מידע עם פרטי עשרות אלפי לקוחות של בנק HSBC, עלול למצוא את דרכו לרשויות המס. האם אזרחים שהיו בעלי חשבונות בבנק HSBC (מן הסתם כל מי שהיה לו חשבון כאמור שרשויות המס לא ידעו עליו, ככל הנראה, כבר סגר אותו) צריכים לחשוש שמא רשויות המס יתדפקו על דלתותיהם בקרוב? לדעתנו, גם אם נצא מהנחה שרשימה זו כבר מצאה את דרכה לרשויות המס, הדרך עוד ארוכה עד שרשויות המס יעשו את דרכן לבתי אזרחים, אם בכלל. רשימה זו שכאמור על פי הסברה, הודלפה ע"י עובד של הבנק, אינה יכולה בשלב זה לשמש כראיה בהליכים משפטיים בין אם יהיו אלו אזרחיים ובין אם פליליים.

מהבחינה הפלילית, כדי שרשימה זו תוכל לשמש כראיה, יהיה צורך באימותה ע"י רשויות המס בשוויץ או ע"י הבנק, אולם האפשרות לתרחיש כזה אינה סבירה. זאת, לאור חוקי הבנקאות בשוויץ והאמנה למניעת כפל מס שישראל ושוויץ חתומות עליה. כך, על פי האמנה למניעת כפל מס עם שוויץ, קובע סעיף 26 בעניין חילופי מידע:

"1. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן מידע (שהוא מידע העומד לרשותן לפי דיני המיסים של כל אחת מהן במהלך הרגיל של המינהל) ככל הדרוש לביצוע הוראותיה של אמנה זו בזיקה למיסים שאמנה זו דנה בהם. כל מידה שיוחלף כך יראו אותו כסודי ולא יגלו אותו אלא לבני אדם המעורבים בשומתם או בגבייתם של המיסים הנידונים באמנה. לא יוחלף מידע כאמור לעיל אשר יגלה סוד מסחרי, עסקי, בנקאי, תעשייתי או מקצועי או תהליך מסחרי.

2. בשום מקרה אין לפרש הוראות סעיף זה כמטילות על מדינה מתקשרת חובה לנקוט אמצעים מינהליים המנוגדים לתקנות ולנוהג במדינה מתקשרת, או אשר עלולים לעמוד בסתירה לריבונותה, לביטחונה או לסדר הציבורי (תקנת הציבור), או למסור פרטים שאינם ניתנים להשגה לפי דיניה או לפי אלה של המדינה המגישה את הבקשה".

כלומר, נוסח סעיף חילופי המידע באמנה עם שוויץ מצומצם יותר מהסעיף המקביל באמנת המודל של ה – OECD ומאפשר העברת מידע הדרוש לביצוע הוראותיה של האמנה בלבד. נוסח זה מופיע בכל האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה שוויץ, מלבד האמנה למניעת כפל מס שבין שוויץ וארה"ב שם מופיע נוסח רחב יותר לחילופי מידע. לעומת נוסח זה, הנוסח של אמנות המס שישראל צד להן הוא נוסח רחב יותר, אמנת המס של ישראל ושוויץ היא חריג ביחס לאמנות אחרות.

מה רשויות המס יכולות לעשות ומה הערך המשפטי של המידע?

רוצה לומר, כי מידע שיתקבל מרשויות המס בשוויץ, ע"י הרשות המוסמכת בישראל (היחידה למיסוי בינלאומי) אינו יכול לשמש את הרשויות בישראל בעת עריכת השומות אלא רק לצורך יישום הוראות האמנה קרי מניעת כפל מס. לעומת זאת סעיף חילוף המידע של ישראל וארה"ב כמו גם עם מדינות אחרות הינו רחב יותר. נשאלת השאלה, האם מידע שהתקבל בארה"ב או במדינת אמנה אחרת מאת הרשויות המוסמכות של מדינה שלישית אפשר שיועבר לידי רשויות המס בישראל? לדוגמא: מידע שהתקבל בארה"ב מאת רשויות המס בשוויץ יועבר לישראל. לדעתנו, אין בסמכות רשויות המס להעביר מידע של מדינה שלישית שאינה צד לאמנה, יתכנו אולי מצבים בודדים שכן יועבר מידע שכזה, אולם אם יועבר, יהיה זה מידע פרטני ביחס לנישום ולא רשימה כללית.

כך, מידע זה אודות לקוחות HSBC ככל הנראה יישאר מידע מודיעיני בלבד ורשויות המס יצטרכו לאמת אותו בדרכים אחרות. האפשרות לאמת מידע כזה תהיה באחד משני מצבים: האחד במסגרת חיפושים שרשויות המס יערכו אצל חשודים, ייתכן ויימצאו ברשותם מסמכים המעידים כי הם החזיקו חשבון כזה. השני, כי במהלך חקירה יתוודו נישומים כי החזיקו חשבון כאמור. אולם גם תרחישים אלו אינם סבירים בשלב זה, שכן רשות המיסים לא תסתפק במידע זה שיש בידה כדי לפתוח בחקירה גלויה, מאחר שהסיכוי כי בחיפושים יימצאו מסמכים כאמור או כי נישומים יתוודו במהלך חקירה הינו נמוך.

לסיכום, ייתכן שהמידע שיגיע ו/או שכבר הגיע, ככל שיהיה חשוב, מהותי, עצום בגודלו ובהיקפו – אין לו ערך משפטי רב. מי שבכל זאת חושש ורוצה להסדיר ענייניו מול רשות המיסים וכל זאת מבלי להיחשף להליך פלילי, יכול לפנות לרשות המיסים בבקשה לבצע הליך של גילוי מרצון. ישנם מספר דרישות כדי שנישום יוכל לבצע הליך זה כשהדרישה העיקרית הינה כי לא מתנהל כל הליך נגדו בשום רשות לא רק ברשות המיסים וכי אין מידע מודיעיני אודותיו.

השארת פרטים לקבלת ייעוץ

לקשר ישיר עם עו"ד שגיב

סלולרי

ווטסאפ

אימייל