גילוי מרצון ב-2020: מה עושים כשאין מסלול אנונימי?

גילוי מרצון

מהו נוהל גילוי מרצון?

נוהל גילוי מרצון הוא הליך שמטרתו לאפשר למי שביצע עבירת מס לתקן את הדיווח שהגיש ולשלם את המס בגין הכנסותיו אלה עליהן לא הצהיר, וזאת מבלי שיפתחו כנגדו בהליכים פליליים. נוהל זה החל בשנת 2005 במסגרת המאבק בהעלמות מס ו"בהון השחור" ועד לשנת 2019 הוא התחדש באמצעות הוראות ביצוע מטעם רשות המיסים וכן בהסתמך על הוראת שעה, שהגדירה 3 מסלולי גילוי מרצון (לאורך השנים הנוהל עודכן בהוראות שונות ומטעמי נוחות נזכיר את הדברים במרוכז להלן):

  • מסלול אנונימי – בו זהות המדווח נחשפת רק לאחר שהושג הסכם שומה עקרוני עם פקיד שומה, וזאת לאחר ביצוע פניה לגילוי מרצון למחלקת חקירות ברשות המיסים אשר מקבלת את כל הפניות, בודקת שהן עומדות בנוהל ומאשרת המשך טיפול בפקיד השומה האזורי.
  • מסלול מקוצר – בו היקף ההון המדווח נמוך מ-2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת נמוכה מחצי מיליון ש"ח. במסלול זה הפניה נעשית תוך גילוי שם הפונה מלכתחילה.
  • מסלול רגיל – בו הפונה לגילוי מרצון מגלה כבר בעת הגשת הבקשה את פרטיו ופרטי נכסיו והכנסותיו.

גילוי מרצון ב-2020: מה עושים עכשיו, כשהמסלול האנונימי לא קיים?

בשנת 2020 לא חודשה הוראת השעה הכוללת את המסלול האנונימי של נוהל גילוי מרצון, הידוע גם בשם הנוהל המיוחד. ברם, למרות שהנוהל אינו בתוקף, עדיין קיימות פניות שמתנהלות מול רשות המיסים, ויכול שהן תתבצענה במתכונת שונה מ"הנוהל הרגיל", ולכן חובה על הפונה להיות מלווה בעורך דין ומומחה בתחום, וזאת במטרה למזער נזקים תוך גילוי העלמת ההכנסות מושא הגילוי וכן במטרה להשיג חסינות פלילית מהעמדה לדין.  

כמובן, ניתן לחשוף העלמת הכנסות באופן עצמאי, אך פעולה שכזו ממש לא מומלצת, שכן מדובר בעבירות פליליות ומשמעות הדברים היא כי פניה לפקיד השומה ו/או למחלקת חקירות היא הודאה בהעלמת הכנסה ומיסים. לכך השלכות רבות, הן אזרחיות באשר לגובה המס לתשלום והן פליליות במובן של פתיחה בהליכים משפטיים והגשת כתב אישום. ההיכרות עם העבודה של רשות המיסים, החומר המקצועי והאפשרות לייצוג נכון לטובת כל פונה עם העובדות שנוגעות לו היא מקצוע בפני עצמו.

חוסר היכרות עם רשויות המס ועם אופיו של ההליך יכולות ליצור טעויות קריטיות, שנובעות מתום לב אך יפגעו במגיש הבקשה. פעולה תמימה לכאורה, כגון שליחת דו"ח מתקן לפקיד השומה יכולה לעבור למחלקת חקירות ולהוביל לפתיחת הליך פלילי. בהליך גילוי מרצון יש חשיבות קריטית לפנייה לגורם הנכון עם המידע הנכון ובעת הנכונה.  

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מה צריך לדעת לפני פנייה להליך גילוי מרצון?

  • גילוי מלא: זהו הליך שמחייב ומצריך גילוי מלא של כל העובדות הנוגעות להכנסות ולרכוש מושא הגילוי. מה המשמעות? כאשר בני זוג נכנסים להליך זה, על שניהם להתחייב להציג את כל החשבונות, הנכסים והמזומנים שהסתירו מרשויות המס והם מעוניינים בגילויים בפניה. לעניין זה חשוב לציין, כי מי שיש לו תיק מתנהל בפקיד שומה, האישור לגילוי מרצון יינתן רק לאחר שיבדקו כל הנתונים בקשר עם התיק וההכנסות האחרות שהפיק, ולפיכך טעות מקרה זה, יכולה לעלות ביוקר לאותו פונה, אם לא ייעשה זאת על ידי עורכי דין מנוסים.
  • ביטול האישור בהיעדר מסירת מידע מלא: הנוהל מאפשר להגיש גילוי מרצון כנגד עבירות מע"מ, מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מכס ובלו. החסינות תינתן רק במקום שבו הפונה קיים את כל הוראות הנוהל ובהן שקיפות הנוגעת לגבי דיווחיו. ככל שיימצא לאחר פנייתו ואישורה, כי הוא לא סיפק לרשות המיסים מידע מלא ו/או שסיפק מידע שגוי, יבוטל הגילוי והאישור שקיבל.   
  • גילוי מרצון ייעשה בתום לב והאישור כפוף לאי קיומו של מידע מוקדם: כדי לקבל חסינות פלילית, גילוי מרצון צריך להיות מלא ופנייתו של הפונה תעשה בתום לב ובשקיפות מלאה. במקרה בו מתקיימת חקירה או בדיקה לגבי הפונה או חברות שבשליטתו ברשות המסים או במשטרה וכן אם קיים מידע מוקדם בידי רשות המיסים שקושר את המבקש בבקשתו לאותו מידע, רשות המיסים תידחה את הבקשה לחסינות פלילית.

    יחד עם זאת, וגם אם קיים מוקדם בידי הרשות, יוכל הפונה להגיע להסדר מס עם פקיד השומה ו/או מנהל מיסוי מקרקעין ו/או מנהל מע"מ. במקרה כאמור אומנם לא יזכה הפונה לחסינות פלילית על העבירות שהוסדרו, אך ייחשב הדבר כהסרת מחדל וגילוי מלא, וספק רב אם רשות המיסים תפתח במקרה כזה בהליכים פליליים נגד הפונה.

    הגשת בקשה לגילוי מרצון מקטינה נזקים אשר עלולים לפגוע בפונה אלמלא זה פנה מראש להסדרת העלמת המס.

  • הזדמנות אחת להגיש בקשה גילוי מרצון: למעט במקרים חריגים ביותר. בכל מקרה ומסיבה זו, רצוי ונכון לכלול בהליך הגילוי מרצון את כל ההכנסות שלא דווחו על ידי המבקש לרשות המיסים עד לאותו מועד, ולפרוס בפניה פרטים מלאים אודות ההכנסה ומקור הפקתה. 

למי כדאי לבצע גילוי מרצון ולמה כדאי לעשות זאת כעת?

גילוי מרצון הוא הליך שמתאים לכל אחד שיש לו נכסים /או הכנסות לא מדווחות לרשות המיסים – כל תושב ישראל עצמאי, שכיר, פנסיונר בכל גיל ובכל מעמד.

בשנים האחרונות, נעשית חקיקה ענפה לצמצום השימוש במזומן, שמטרתה להיאבק בהעלמות מס, הון שחור והלבנות הון. העלמת מיסים נחשבת עבירת מקור חמורה גם לעניין חוק הלבנת הון. לפיכך, מי שמעלים הכנסות ייחשב גם כמי שביצע עבירת הלבנת הון והענישה על עובר עבירות אלה היא במצטבר בהתאם לקבוע בשני החוקים יחד – החוקים הפיסקאליים; פקודת מס הכנסה חוק מיסוי מקרקעין וחוק מע"מ מצד אחד וחוק הלבנת הון מצד שני.

מי שירש סכומי מזומן משמעותיים, עלול לגלות כי יוכל לעשות בהם שימוש רק לאחר שעשה גילוי מרצון. בעקבות החוקים למלחמה בעבירות הלבנת הון, הבנקים נדרשים לדווח על הפקדות מזומן חשודות. הפקדה של סכום מזומן גבוה שניתן בירושה תדווח לרשות המיסים ועלולה להוביל לכדי חקירת מס. לכן, במקרה של ירושת מזומן משמעותית ההמלצה היא לבצע גילוי מרצון בליווי עו"ד.   

המלחמה בעבירות מהתחום הכלכלי הולכת ומחריפה ותחום הענישה רחב וכולל עונשי מאסר לתקופות ממושכות וחילוטי כספים ורכוש אסור.

השימוש בכסף שאינו מדווח – "כסף שחור" – הופך ללא אפשרי, וכיום אחת הדרכים היחידות להכשיר כספים שאינם מוכרים על ידי המערכת היא גילוי מרצון.      

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

שירותי משרד שגיב בלזר בתחום גילוי מרצון:

צוות משרד שגיב בלזר ושות'

מי שמתלבט לגבי הגשת בקשה לגילוי מרצון יודע, כי מדובר בעניין מסובך שדורש חשיבה עמוקה ובקיאות רבה, הן במישור אזרחי והן במישור הפלילי, הן בדיני מיסים והן בדין הפלילי. 

עו"ד ורו"ח ארז שגיב מי שניהל את החטיבה המקצועית ברשות המיסים ומייסד משרד עורכי הדין שגיב בלזר ושות' וכן עו"ד ורו"ח יגיל בלזר מי שהיה עוזר למשנה מנהל רשות המיסים  מכירים היטב את רשות המיסים ואופן עבודתה ומייצגים מאות לקוחות בתחומי מיסוי, עבירות מס והליכי גילוי מרצון.

לקבלת ייעוץ השאר פרטים:

דבר ישירות עם ארז:

מידע מקצועי להרחבה:

error: תוכן זה מוגן מהעתקה